במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Denosumab (פרוליה) מעלה ביעילות את צפיפות עצם אזורית במבוגרים עם Osteogenesis Imperfecta, עם יעילות דומה לזו של Zoledronic Acid (אקלסטה).
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Denosumab ו-Zoledronic Acid במבוגרים עם אבחנה של Osteogenesis Imperfecta.
המחקר הפרוספקטיבי, בתווית-פתוחה, כלל חולים עם Osteogenesis Imperfecta אשר חולקו באקראי לקבלת Denosumab במינון 60 מ”ג כל שישה חודשים או Zoledronic Acid במינון 5 מ”ג אחת לשנה.
ריצוף הדור הבא שימש לזיהוי מוטציות פתוגניות של Osteogenesis Imperfecta, עם אישור באמצעות ריצוף Sanger. החוקרים בחנו את אחוז השינוי בצפיפות עצם אזורית, מדד עצם טרבקולארית וסמני שחלוף עצם מתחילת המחקר ועד לאחר 6 חודשים ו-12 חודשים של טיפול, כמו גם את בטיחות הטיפול.
מדגם המחקר כלל 51 מבוגרים, מהם 25 בזרוע הטיפול ב-Denosumab ו-26 בזרוע הטיפול ב-Zoledronic Acid, מהם 49 חולים עם מוטציות פתוגניות.
לאחר 12 חודשים, צפיפות עצם אזורית בעמ”ש מותני ובכלל ירך השתפרו משמעותית ב-4.34% (p=0.005) ו-1.45% (p=0.023) בזרוע הטיפול ב-Denosumab וב-4.92% (p=0.006) ו-2.02% (p=0.016) בזרוע הטיפול ב-Zoledronic Acid.
מהנתונים עולה שיפור במדד עצם טרבקולארית בהיקף של 1.39% עם Denosumab ושל 2.02% עם Zoledronic Acid. רמות CTX ופוספטזה בסיסית בדם ירדו משמעותית לאחר טיפול ב-Denosumab.
אחוז השינוי בצפיפות עצם אזורית, מדד עצם טרבקולארית וסמני שחלוף עצם היה דומה בין שתי הקבוצות.
בחולים עם Osteogenesis Imperfecta עם פנוטיפים קלים יותר תועדה עליה גדולה יותר משמעותית במדד עצם טרבקולארית לאחר 12 חודשי טיפול ב-Denosumab, בהשוואה לחולים עם פנוטיפים חמורים יותר (p=0.030).
במהלך תקופת המחקר, בזרוע הטיפול ב-Denosumab תועדו פחות אירועים חריגים, בהשוואה לזרוע הטיפול ב-Zoledronic Acid.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים ארוכי טווח וגדולים יותר במטרה לאשר את היעילות כנגד שברים ואת הבטיחות של Denosumab במבוגרים עם Osteogenesis Imperfecta.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!