בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR (או Epidermal Growth Factor Receptor), מתן משלב מעכב טירוזין קינאז עם טיפול אנטי-אנגיוגני או כימותרפי הוביל לתוצאות טובות יותר מבחינת הישרדות ללא-התקדמות, בהשוואה לטיפול במעכב טירוזין קינאז בלבד.
מדגם המחקר כלל 124 חולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC ומוטציות EGFR או TP53 ממרכז יחיד בסין. מבין אלו, 72 חולים טופלו במשלב מעכב טירוזין קינאז כנגד EGFR עם תכשיר אנטי-אנגיוגני (22 חולים) או כימותרפיה (50 חולים). מבין אלו שקיבלו תכשיר אנטי-אנגיוגני, 12 טופלו ב-Anlotinib ו-10 טופלו ב-Bevacizumab. 52 החולים הנותרים טופלו במעכב טירוזין קינאז בלבד.
התוצא העיקרי היה הישרדות ללא התקדמות מחלה.
חציון ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית בזרוע הטיפול המשולב (18 חודשים לעומת 7 חודשים, P<0.001). בזרוע הטיפול המשולב, 89% מהחולים שרדו ללא-התקדמות מחלה לאחר שישה חודשים, זאת בהשוואה ל-71% מהחולים בזרוע הטיפול המונותרפי במעכבי טירוזין קינאז. לאחר 12 חודשים, שיעורים אלו עמדו על 62% מהחולים תחת טיפול משולב ועל 24% מאלו תחת טיפול מונותרפי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC עם מוטציית EGFR היא לרוב גרועה אך הוספת תכשיר אנטי-אנגיוגני או כימותרפי לטיפול במעכבי טירוזין קינאז עשוי להאריך את ההישרדות ללא-התקדמות של חולים אלו.
מתוך אתר Researchsquare
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!