משלב שינויים גנטיים עשוי לחזות באופן מדויק תגובה לטיפול במעכבי בקרה חיסונית בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lung Cancer.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול במעכבי בקרה חיסונית בחולים עם NSCLC הוביל לתוצאות מרשימות, אך רק בתת-קבוצה של חולים. כעת הם ביקשו לבחון חותמות גנטיות שדווחו בעבר בספרות הרפואית כאמצעי לנבא תגובה לטיפול במעכבי בקרה חיסונית.
במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הפרופיל הגנטי מדגימות גידול לפני-טיפול ב-52 חולים עם NSCLC מתקדם ועמיד לטיפול כימותרפי, אשר קיבלו טיפול במעכבי PD-1/PD-L1. החותמות הגנטיות התבססו על דיווחים קודמים להערכת הקשר עם התגובה לטיפול והישרדות ללא-התקדמות והישרדות כללית. הם בחנו חותמות גנטיות אשר שיקפו תהליכי דלקת, גירוי אינטרפרון כרוני, גני IPRES (Innate Anti-PD-1 Resistance), גנים הקשורים ל-TGF-beta ואת דרגת המרת תאי גידול מתאי אפיתל לתאי מזנכימה (EMT או Epithelial-to-Mesenchymal).
תגובה קלינית תועדה בקרוב למחצית מהחולים (48%), כולל תגובה חלקית או מחלה יציבה בעקבות טיפול במעכבי בקרה חיסונית, כאשר ביתר החולים תועדה התקדמות מחלה.
החוקרים מדווחים כי לא זוהו הבדלים בדרגת ביטוי גני PD-L1 בין אלו שהגיבו ואלו שלא הגיבו לטיפול, אך מדדי חותמת גנטית של תהליכים דלקתיים היו גבוהים יותר בקרב חולים שהגיבו לטיפול התרופתי, בהשוואה לאלו שלא הגיבו לטיפול. מדדי חותמת EMT היו נמוכים יותר משמעותית (כלומר, מגמה של יותר תאי אפיתל) בקבוצת החולים שהגיבו לטיפול התרופתי, בהשוואה לאלו ללא תגובה לטיפול.
מדדי IPRES, מדדי גירוי אינטרפרון כרוני ומדדי חותמת TGF-beta לא היו שונים משמעותית בין חולים שהגיבו לטיפול ואלו שלא הגיבו לטיפול התרופתי.
מדד משולב משוקלל שכלל את חותמת EMT וחותמת תהליכים דלקתיים של מעל החציון לווה בירידה של 68% בסיכון להתקדמות המחלה וירידה של 60% בסיכון לתמותה, בהשוואה למדד משולב שהיה מתחת לחציון.
ממצאים אלו מעידים כי הן המצב החיסוני של החולה (כפי שבא לידי ביטוי במדד תהליכים דלקתיים) והן תכונות תאי הגידול (כפי שבא לידי ביטוי בחותמת EMT) משחקים תפקיד חשוב בתגובה לטיפול במעכבי בקרה חיסונית.
Lung Cancer 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!