תוצאות מבטיחות לשימוש ב-CRISPR כנגד גן נגיף HBV (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AASLD)

הכלי לעריכת-גנים CRISPR עשוי לשמש להשתיק גן חשוב של נגיף HBV (Hepatitis B Virus), כך עולה מתוצאות מחקר מעבדתי מוקדם. החוקרים מדווחים כי זו הפעם הראשונה בה הכלי שימש במודל של נגיפי HBV. ממצאי המחקר הוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Association for the Study of the Liver שנערך בבוסטון.

החוקרים התמקדו בגן S gene, האחראי לאנטיגן HBsAg (Hepatitis B Surface Antigen) ונוכחותו בדם מעידה כי אדם נדבק בנגיף. השאלה היא האם זהו היעד הנכון. הפחתת כמות האנטיגן מהווה רעיון טוב מאחר והסברה היא כי זהו הגורם לעיכוב מערכת החיסון מסילוק הנגיף. באופן זה ניתן לסייע למערכת החיסון להתגבר ולפנות את הנגיף מהדם, עם עזרה קלה של חלק מהתרופות האנטי-ויראליות.

החוקרים השתמשו בגישת CRISPR חדשה יותר, בשם CRISPR-STOP לפרוצדורת עריכת הגנים. הרעיון היה כי כלי זה יעיל לעריכה כמו הכלי הסטנדרטי, אך בטוח יותר. במקום יצירת שבר דו-גלילי, הכלי החדש מבוסס על עריכת בסיס בכדי לשנות באופן ביוכימי בסיס דנ”א מבסיס אחד לאחר ולשלב קודון עצירה ברצף המטרה, דבר אשר יעצור את יכולת גן המטרה לייצר חלבון תפקודי.

באמצעות גישה זו, הוסף קודון עצירה לגן המטרה של 71% מתאי הכבד עם עדות לבסיס השונה. מדובר בתגובה מרשימה מאוד. בנוסף, חלה ירידה בהיקף של 92% בהפרשת HBsAg עם גישת עריכת הגנים.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AASLD

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן