בדיקה גנטית מסייעת בזיהוי הטיפול נוגד הדיכאון הטוב ביותר (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בהם טיפול נוגד-דיכאון נכשל צפויות תוצאות טובות יותר בפעם הבאה במידה ובחירת הטיפול התרופתי מתבססת על בדיקה פרמקו-גנומית, כך עולה מתוצאות המחקר הגדול ביותר מסוגו בנושא, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-APA (American Psychiatric Association).

בדיקת GeneSight משלבת נתונים גנטיים אישיים עם מידע אודות טיפול תרופתי לקיצור הדרך להחלמה. המידע כולל 12 גנים ו-56 תרופות. דגימות דנ”א נלקחות עם מטושים מהלחי, הנשלחים למעבדה והתוצאות מתקבלות בתוך 36 שעות. התוצאות מוצגות באופן צבעוני עבור כל מטופל, כאשר תרופות עם אינטראקציות גן-תרופה משמעותיות מקודדות באדום, אלו עם אינטראקציות מתונות מקודדות בצהוב ותרופות ללא בעיות גנטיות ידועות מקודדות בירוק.

מדגם המחקר כלל 1,167 משתתפים עם דיכאון עמיד לטיפול, בדרגה בינונית-עד-חמורה, בהם תועד לפחות כישלון טיפול נוגד-דיכאון אחד. מרבית החולים חוו לפחות שלושה כישלונות טיפול. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 47.5 שנים, 71% היו נשים ומרביתם היו לבנים. בעת הסקירה ובתחילת המחקר, מדד 16-Item Quick Inventory of Depressive Symptomatology עמד על 11 נקודות ומעלה.

החולים סווגו לשתי קבוצות: בקבוצה אחת, הרופאים התבססו על בדיקת GeneSight להנחיית החלטות הטיפול (560 משתתפים) ובקבוצה השניה, הרופאים רשמו תרופות כפי שהיו עושים ללא בדיקה גנטית (607 משתתפים). מדד HAM-D17 (Hamilton Depression Scale) שימש להערכת החולים בתחילת המחקר, לאחר 4, 8, 12 ו-24 שבועות.

לאחר שמונה שבועות תועד שיפור בתסמינים בקבוצת הטיפול בהנחיית הבדיקה הגנטית (ירידה במדד HAM-D17), בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. השיפור בשיעורי התגובה (ירידה של 50% במדד HAM-D17 מתחילת המחקר) ובשיעורי ההפוגה (מדד HAM-D17 של פחות מ-7 נקודות) היה גדול יותר משמעותית בקבוצת הטיפול בהנחיית GeneSight.

שיעורי התגובה וההפוגה המשיכו להשתפר בקבוצת הטיפול בהנחיית GeneSight עד לאחר 24 שבועות, כמו גם השיפור בתסמינים, עדות להשפעה הממושכת.

השימושיות הגדולה ביותר האפשרית של הבדיקה היא בחולים הנוטלים תרופות שאינן מתאימות גנטית. במחקר זה, מבין 213 חולים שנטלו תרופות שאינן מתאימות להם גנטית בתחילת המחקר, כל התוצאים השתפרו באלו בהם הוחלף הטיפול לתרופה תואמת גנטית לאחר שמונה שבועות בהשוואה לאלו שהמשיכו בטיפול שאינו תואם גנטית.

ממצאים אלו מעידים על התוצאות המבטיחות של גישה פרמקו-גנומית בשיפור התגובה קצרת הטווח וארוכת הטווח לטיפול בנוגדי-דיכאון ושיפור שיעורי ההפוגה של מבוגרים הסובלים מדיכאון, בהשוואה לבחירת טיפול תרופתי בהתאם להחלטת הרופא.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן