האגף החדש לאנדוסקופיה, תרומתה של משפחת מזרחי היקרה מאיטליה, נפתח במכון לגסטרואנטורולוגיה בסורוקה.

פרופסור אלכסנדר פיש, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה:
“המכון החדש מאפשר כיום מתן שירות בתנאים המתקדמים ביותר לתושבי הנגב.
 הוא ממוקם באיזור ממוגן ומתוכנן על פי התקנים המחמירים ביותר של איכות ובטיחות”.

בטקס חגיגי שהתקיים השבוע בסורוקה, נחנך האגף החדש לאנדוסקופיה במכון לגסטרואנטרולוגיה, בהשתתפות: נציגי משפחת מזרחי התורמים מאיטליה, נציגי קרן היסוד, ד”ר מיקי שרף סמנכ”ל חטיבת בתי חולים בכללית, ד”ר אהוד דודסון מנהל מרחב דרום והמרכז הרפואי סורוקה, מיכאל מישורי דרעי מנהל כללית מחוז דרום, פרופ’ אלכסנדר פיש מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה בסורוקה, עובדי המכון, מטופלים ואורחים רבים.

במכון לגסטרואנטרולוגיה בסורוקה,. אחד מהגדולים בארץ המעניק שירותים למטופלים מכל הנגב, מבוצעות כ-15 אלף פעולות אנדוסקופיות מתקדמות בשנה – לאבחון ולטיפול במחלות המעי הגס, הוושט, הקיבה, המעי הדק ודרכי מרה.       

צוות המכון מבצע מגוון בדיקות פולשניות של מערכת העיכול במטרה לאבחן ולטפל במחלות ובגידולים במערכת העיכול, כגון: איתור כיבים (אולקוסים), פוליפים, טיפול באבנים חוסמות בדרכי המרה, עצירת מקורות דמם, כריתות אנדוסקופיות כטיפול בגידולים. במסגרת המכון מתבצעת פעילות אקדמית ומחקר שנועדו לקדם ולשפר את הטיפול במחלות אלו. במכון מתבצעים מחקרים קליניים לבדיקת יעילותן של תרופות חדשות לטיפול במחלות כמו מחלות מעי דלקתיות ומחלות כבד.  

פרופסור אלכסנדר פיש, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה בסורוקה: “האגף החדש תוכנן בקפדנות על-פי התפיסות העדכניות ביותר של יחידות לאנדוסקופיה בעולם ועומד בכל התקנים המחמירים ביותר של איכות ובטיחות.  הוא ממוקם באיזור ממוגן, דבר שיאפשר את תפקודו גם בעיתות לחימה וחירום, וכולל חדר קליטה לפני בדיקות, שישה חדרי בדיקות, חדר התאוששות רחב ידיים ושני חדרים לשחרור מטופלים לאחר פעולה. בשניים מהחדרים ניתן לבצע פעולות עם מרדים ובאחד מהחדרים יש תנאים לביצוע פעולות תחת שיקוף. מדובר בפעולות מתקדמות כגון ERCP (בדיקות וטיפולים בדרכי מרה והלבלב)”.

פרופ’ פיש מוסיף: “המכון החדשני מאפשר שירות בתנאים המתקדמים ביותר לתושבי הנגב. המטופלים נהנים מתנאים נאותים וכן קיים הפוטנציאל לקצר את תורי ההמתנה בעתיד”.

על רופאים, שירותים מיוחדים ומידע נוסף באתר סורוקה www.soroka.org.il

נמסר על ידי : ענבר גוטר, דוברת / יובל פרטוש, ע’ דוברת

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן