התיאוריה לפיה המקור לסכיזופרניה הוא בהתפתחות מוקדמת של המוח זוכה לתמיכה משני מחקרים חדשים, שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת Nature Neuroscience. שני המחקרים התמקדו במתילציה של דנ”א, תהליך אפיגנטי המוביל לשינוי תפקוד הדנ”א ונראה כי הינו בעל חשיבות בהתפתחות המוח, וייתכן כי משחק תפקיד בהתפתחות סכיזופרניה.

במחקר אחד, החוקרים שילבו פרופיל מתילציה של דנ”א עם הערכת פולימורפיזם (SNP או Single Nucleotide Polymorphism) לאחר קביעת הגנוטיפ ב-166 דגימות מוח עוברי בהריונות בטרימסטר הראשון והשני.

מהנתונים עולה כי ישנן השפעות גנטיות רבות על מתילציה של דנ”א בהתפתחות מוח האדם, שזכו לשם mQTL (Methylation Quantitiative Trait Loci). מרבית ההשפעות הללו מופיעות מקומית, אך חלק מההשפעות הגנטיות מופיעות לאורך מרחקים ארוכים, גם בין כרומוזומים.

ההשפעות גדולות יותר בתוך אזורים גנטיים הקשורים בסכיזופרניה. לנקודה זו יש חשיבות רבה, לאור התיאוריה לפיה לסכיזופרניה מקורות בהתפתחות מערכת העצבים וייתכן כי שינויים גנטיים הקשורים במחלה משפיעים על בקרת הגנים במהלך תקופות מפתח בהתפתחות המוח.

הבנת ההשפעות הגנטיות של הוריאנטים בסיכון על בקרת הגנים במהלך השלבים המוקדמים של התפתחות המוח עשויה לסייע בהבנת הביולוגיה של סכיזופרניה.

במחקר השני חוקרים ממרילנד מיפו את המתילציה של דנ”א לאורך ההתפתחות ברקמות מוח מ-191 חולי סכיזופרניה ו-335 נבדקים ללא היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית. הם זיהו שינויים נרחבים במתילציה של דנ”א במעבר מהחיים העובריים לחיים לאחר הלידה. הם מדגישים כי השינויים ההתפתחותיים הללו במתילציה של דנ”א היו בולטים יותר משמעותית באזורים בגנום המעלים את הסיכון לסכיזופרניה.

החוקרים זיהו 2,104 אתרי CpGs (Citosin-Phosphate-Guanine Sites) שהיו שונים בין חולי סכיזופרניה ובין ביקורות, העתירים בגנים הקשורים בהתפתחות והתמיינות תאי עצבים. האתרים הקשורים בסכיזופרניה עמדו בקורלציה משמעותית עם שינויים הקשורים במעבר מהחיים העובריים לחיים לאחר לידה.

בסיכומו של דבר, מהנתונים עולה כי הן מרכיבים גנטיים והן מרכיבים סביבתיים של סכיזופרניה נובעים משינויים בשלב מוקדם במהלך ההתפתחות.

Nature Neurosci

לידיעה במדסקייפ