במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine מדווחים חוקרים על עדויות חדשות לפיהן שינויים גנטיים משותפים בין מחלות אוטואימוניות שונות המופיעות בילדות עשויים לסלול את הדרך לטיפולים ייעודיים. לדבריהם, הם זיהו מספר וריאנטים בסיכון המעלים את הסיכון לאוטואימוניות בילדים.
במטה-אנליזה שככללה עשרה מחקרים להערכת מחלות אוטואימוניות שהופיעו בילדות, החוקרים זיהו 27 אתרים רגישים למחלה, כולל חמישה אתרים חדשים. מבין 27 אותות, 22 (81%) היו משותפים לשתי מחלות אוטואימוניות ומעלה, ו-19 (70%) מאלו היו משותפים לשלוש מחלות ומעלה.
החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר מקרה-ביקורת שכלל למעלה מ-6,035 מחלות אוטואימוניות שהופיעו בילדות ו-10,718 ביקורות. עשרת המחלות האוטואימוניות שנכללו בסקירה היו סוכרת מסוג 1, מחלת צליאק, JIA (Juveile Idiopathic Arthritis), CVID (Common Variable Immunodeficiency Disease), SLE (Systemic Lupus Erythematosus), מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, פסוריאזיס, דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס ו-Ankylosing Spondylitis.
החוקרים עקבו אחר הגנים המוכרים כמעורבים במסלולי מערכת החיסון, כולל אותות ציטוקינים, עיבוד והצגת אנטיגנים, הפעלת תאי T, הפעלת JAK-STAT ואותות ציטוקינים הקשורים ב-TH1, TH2 ו-TH17.
מבין מסלולים אלו, מעבר אותות JAK2 היה בולט במיוחד ומציינים כי ממצא זה עולה בקנה אחד עם האינטראקציות הידועות בין חלבונים. עוד זיהו החוקרים עדות התומכת בנטיה גנטית משותפת לזוגות מחלות שעד כה לא הוכחו. החוקרים מציינים בפרט את הקשר בין JIA ובין CVID.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!