ממחקר שפורסם ב-JCO עולה כי טיפול קו ראשון באמצעות lapatinib (טייקרב, GSK) בשילוב עם טקסן בנשים עם סרטן שד גרורתי חיובי לרצפטורים ל-HER 2 קשור למשך הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) קצר יותר, ולרעילות גבוהה יותר , בהשוואה לטיפול ב-trastuzumab (הרצפטין, רוש) .
ברקע למאמר מציינים המחברים כי היעילות של לאפטיניב לעומת טראסטוזומאב בשילוב עם טקסן כטיפול קו ראשון לסרטן שד חיובי לרצפטור HER-2 אינה ידועה. מחקר ה-MA31 נועד להשוות בין טיפול קו ראשון באמצעות לאפטיניב או טראסטוזומאב וטקסן למשך 24 שבועות, ולאחר מכן טיפול בלאפטיניב או טראסטוזומאב בלבד עד להתקדמות מחלה.
ריבוד המשתתפים נעשה על פי הטיפול התומך נגד HER2 , טיפול קודם תומך בטקסן , טיפול מתוכנן בטקסן , וקיום גרורות בכבד.
יעד המחקר המרכזי היה מבחן דירוג מרובד עבור חוסר נחיתות. בנוסף הוערך גם PFS במטופלים עם גידולים מרכזיים שאומתו כחיוביים ל-HER2 .
החוקרים מדווחים כי בין 17/7/2008 עד ל-1/12/2011 גוייסו 652 מטופלים מ-21 ארצות, מהם 537 עם גידול מרכזי חיובי ל-HER2 . משך המעקב החציוני היה 21.5 חודשים. חציון ה-PFS לפי כוונה לטפל היה 9.0 חודשים עם לאפטיניב ו-11.3 עם טראסטוזומאב . בניתוח כוונה לטפל, ה-PFS של לפאניטיב היה נחות באופן מובהק סטטיסטי בהשוואה לטראסטוזומאב, עם יחס סיכון מרובד של 1.37 (בטווח בין 1.13-1.65) .
במטופלות עם גידול מרכזי מאומת כחיובי ל-HER2 , ה-PFS החציוני היה 9.1 חודשים עם לאפאטיניב ו-13.6 עם טראסטוזומאב (סיכון יחסי 1.48, בטווח מובהק בין 1.2-1.83).
בנוסף, היה דיווח על יותר שילשולים ופריחות בדרגה 3 או 4 במטופלי הלאפאטיניב (P< .001).
תוצאות ה-PFS נתמכו גם ע”י יעדי מחקר משניים של הישרדות כוללת עם סיכון יחסי ע”פ כוונה לטפל של 1.28 (בטווח 0.95-1.72 , P= .11 ) .
במטופלות עם גידול מרכזי מאומת כחיובי ל-HER2 , הסיכון היחסי להתקדמות מחלה היה 1.47 (בטווח 1.03-2.09, מובהק) .
החוקרים מסכמים כי כטיפול קו ראשון בסרטן שד גרורתי חיובי לרצפטור HER2 , לאפאטיניב בשילוב טקסן היה קשור ל-PFS קצר יותר עם רעילות גבוהה יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!