חוקרים המפרסמים את מאמרם ב- Acta Neuropatholמצביעים על כך שתינוקות שמתו מוות פתאומי (כולל מוות עריסה – SIDS) נמצאו עם חריגות בהיפוקמפס שלהם במוח.
החוקרים טוענים שמימצא זה עשוי לסייע בהבנת התופעה, ולפיתוח טיפול מניעתי בהתאם.
ברקע מציינים המחברים כי מוות פתאומי ללא הסבר בתינוקות, לרבות SIDS , קשור ככל הנראה לסיבות מגוונות המערבות גורמים פנימיים וסביבתיים שונים. מחקר נוירופתלוגי המתמקד בתפקיד של איזורי המוח, בעיקר בגזע המוח אשר שולט או מווסת את הבקרה הנשימתית במהלך השינה או ההתעוררות עשוי לסייע בהבנת תופעת המוות הפתאומי.
ההיפוקמפס הוא מרכיב חשוב של מערכת המוח הקדמי-לימבי אשר מווסת את הבקרה הנשימתית/אוטונומית באמצעות קשרים בגזע המוח, אך תפקידו בהפרעות הגורמות למוות פתאומי בתינוקות קיבל עד כה תשומת לב קטנה. החוקרים בחנו את ההיפותיזה שפתלוגיה מבוססת היטב של ההיפוקלמס באונה הטמפורלית באפילפסיה ב- focal granule cell bilaminationב- dentate , רכיב של גרנולת תא בפיזור, קשור למוות פתאומי לא מוסבר בתינוקות.
המחקר כלל 153 תינוקות שמתו מוות פתאומי לא מוסבר במחוז סאן דיאגו שבו נבדקו בצורה עיוורת מורפולוגיות של ההיפוקמפל שלהם.
נוכחות של focal granule cell bilamination הייתה בקרב 41.2% מקבוצת התינוקות שמתו מוות פתאומי לא מוסבר, בהשוואה ל-7.7% בלבד בקבוצת הביקורת, והפער היה מובהק סטטיסטי.
החריגות היו קשורות גם ללקויות נוספות ששיקפו שגשוג יתר, תזוזה או הישרדות בתאי העצב. נגעים משוננים בתת קבוצה גדולה של תינוקות עם מוות פתאומי לא מוסבר עשויים לייצג לדעת החוקרים את התפתחות הפגיעות אשר מובילה לאי יציבות נשימתית/אוטונטמית או התקפים אוטונומיים, ומוות הקשור לשינה כאשר התינוקות מאותגרים עם לחצים הומיאוסטטיים.
החוקרים מדגישים כי נגעים אלה ניתנים לזיהוי בחתכים מיקרוסקופיים המוכנים בפרקטיקה מקובלת נוכחית. מחקר עתידי נדרש לדעתם כדי לקבוע את הקשר בין ההיפוקמפל ופתלוגיות שדווחו בעבר בגזע המוח במקרי מוות פתאומי של תינוקות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!