השינויים הגנטיים המובילים להתפתחות ממאירות של הוושט (Cancer Prev Res.)

במחקר חדש מדגימים חוקרים כיצד מתפתח גידול מסוג אדנוקרצינומה של הוושט במהלך תקופה של ארבע שנים, כתהליך דינאמי, אקראי של שיווי משקל ולאחריו שינוי גנטי קטסטרופלי. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת Cancer Prevention Research.

החוקרים מסבירים כי עד לאחרונה, מדענים האמינו כי התפתחות גידולים הינה תהליך הדרגתי וליניארי. עם זאת, בדיקות סקירה שהתבססו על תפיסה זו כשלו במאמצים לזהות מחלות ממאירות בשלב מוקדם. כ-95% מהחולים שאובחנו עם אדנוקרצינומה של הוושט פיתחו את המחלה מחוץ לתקופת הסקירה והמעקב, כאשר כ-95% מהחולים תחת מעקב לא פיתחו סרטן וושט והלכו לעולמם מסיבות אחרות.

לדברי החוקרים, חשוב שרופאים יפסיקו להפחיד את המטופלים שלהם ויבהירו כי רק כ-5% מהחולים עם ריפלוקס מאובחנים עם וושט על-שם בארט בבדיקה אנדוסקופית, מבין אלו, רק 0.3-0.7% יפתחו ממאירות של הוושט בכל שנה.

במטרה לתעד את התפתחות סרטן הוושט, החוקרים בחנו את השינויים הכרומוזומאליים בתאים סומאטיים במהלך מעקב של למעלה מ-20,425 חודשי-אדם אחר 248 מטופלים עם וושט על-שם בארט.

החוקרים מצאו כי ב-69% מהחולים ללא התקדמות, זוהה דפוס של מחיקות קטנות וממוקמות שכללו אתרים שבירים ואובדן 9p או אובדן עותק ניטראלי של הטרוזיגוטיות, עם שונות גנטית מעטה, שנותרה יציבה יחסית לאורך הזמן. המדגם כלל אוכלוסיה גדולה עם מוטאציות קטנות באופן כללי, מחיקות הומוזיגוטיות של מקטעי דנ”א, עם שינויים יציבים יחסית במהלך עד שני עשורים. מנגד, ביתר 31% המשתתפים עם התקדמות של השינויים תועדה היפרדות מהדפו הכללי כ-3-4 שנים לפני אבחנת הממאירות, כפי שבא לידי ביטוי ממעבר מאובדן מקטעים קטנים בכרומוזום 18 להוספה/אובדן של אזורים גדולים על הכרמוזומים ואף כל הכרומוזום.

שינויים אלו הופיעו באופן מתואם יחסית, כך שניתן היה לזהות הישנות אובדן מקטעים על כרומוזום 17, 15, 13, אך לא על כרומוזומים אחרים. בהמשך, ב-24 החודשים האחרונים לפני האבחנה חל שינוי פתאומי לפתע הגנום היה חריג באופן קיצוני והחוקרים מצאו כי התאים עברו הכפלה גנומית, עם הכפלת כרומוזום 17s ושינויים אלו אירעו מיד לפני התפתחות ממאירות.

הממצאים מסבירים מדוע כשלו הגישות הנוכחיות לזיהוי ממאירויות בחולים שאובחנו עם ממאירות של הוושט. מעבדות יכולות לפתח בדיקות לזיהוי וושט על-שם בארט בסיכון גבוה על-בסיס שינויים כרומוזומאליים, אך שינוי אופן המחשבה של רופאים אורך זמן.

Cancer Prev Res. Published online November 19, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן