האם זוהה גורם אפשרי להפרעות דיכאון? (Nat Med.)

חלבון המעורב במבנה הסינפסה זוהה כגורם אפשרי לדיכאון, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature Medicine. הם מאמינים כי לממצאים עשויות להיות השלכת אדירות על אפשרויות הטיפול והמעקב אחר חולים הסובלים מדיכאון.

החוקרים מניו-יורק זיהו ירידה בביטוי RAC1 בבדיקות לאחר המוות של מוחות אנשים עם הפרעת דיכאון מג’ורית ובעכברים שנחשפו לדחק כרוני. הם הצליחו לשלוט בתגובה הדיכאונית של עכברים ע”י השפעה על הביטוי של Rac1.

לדברי החוקרים, מדובר באחד המחקרים הבודדים בנושא דיכאון בו הממצאים אושרו בשני מדגמי עוקבה בלתי-תלויים ומודלי בעלי חיים. ל-Rac1 פוטנציאל תרפויטי אדיר ובכוונתם להמשיך ולבחון את הנושא.

החוקרים מסבירים כי Rac1 הוא חלבון קטן המעורב במבנה הסינפסה ומוסיפים כי קיימת השערה לפיה דיכאון והפרעות דחק נובעות מהבניה מחדש של המעגלים במוח.

במסגרת המחקר חשפו החוקרים עכברים לגירויים חוזרים של דחק חברתי ולאחר מכן בחנו את בעלי החיים לזיהוי שינויים בביטוי הגנים ב-NAc (Nucleus Accumbens), מרכז התגמול במוח.

החוקרים מצאו כי ביטוי Rac1 היה מופחת משמעותית במוחות עכברים במשך לפחות 35 ימים לאחר תום החשיפה לדחק חברתי כרוני. לא זוהתה השפעה של אירוע דחק יחיד על ביטוי חלבון Rac1, עדות לכך שרק מצבי דחק ממושכים המעוררים דיכאון עשויים להשפיע על ביטוי החלבון.

החוקרים מציינים כי דחק כרוני בעכברים גורם לשינויים אפיגנטיים בכרומאטין, המובילים להפחתת הביטוי של Rac1. הם הצליחו לאזן במידה מסוימת את התגובה הדיכאונית למצבי  דחק כרוניים באמצעות טיפול נוגד-דיכאון כרוני. מעכבי HDAC (Histone Deacetylase) נמצאו יעילים במיוחד בנרמול הפחתת Rac1 ובעידוד התגובה נוגדת הדיכאון.

החוקרים סבורים כי דחק כרוני מוביל לשינויים ממושכים ביכולת של הגנים לתרגם את החלבון Rac1, ועם טיפול מכוון ניתן להביא לנסיגה באובדן Rac1 ולעודד סינפסות ותגובה בריאה יותר.

בדומה לעכברים, ביטוי Rac1 היה מופחת משמעותית במוחות שנבדקו לאחר המוות של חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי, שהציגו שינויים אפיגנטיים דומים. במרבית החולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, שנטלו נוגדי-דיכאון בזמן התמותה, ביטוי Rac1 לא שב לרמות שנצפו בקבוצת הביקורת, רמז לכך שנדרשות גישות המכוונות יותר כנגד RAC1 להשגת השפעה תרפויטית.

כיום, אין תרופות המאושרות או אף תרופות ניסיוניות המכוונות כנגד Rac1 שהן בטוחות ויעילות והחוקרים מקווים למצוא תרופות הפועלות במסלולים אלו.

Nat Med. Published online February 17, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן