בכתב העת New England Journal of Medicine מתפרסמות תוצאות מחקר חדש לפיהן הקשר בין גנטיקה והשמנה בולט יותר באלו הנוהגים לשתות כמויות רבות של משקאות ממותקי-סוכר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגמת העלייה בצריכת משקאות ממותקי-סוכר הקבילה לעליה בשכיחות השמנת-יתר, אך לא ברור אם קיימת אינטראקציה בין צריכת משקאות אלו ובין הנטייה הגנטית להשמנה.
כעת בחנו החוקרים את האינטראקציה בין נטייה גנטית ובין צריכת משקאות ממותקי-סוכר בהקשר של מדד מסת הגוף והסיכון להשמנה בקרב ל-7,000 נשים ממחקר Nurses’ Health Study ולמעלה מ-4,400 גברים ממחקר Health Professionals Follow-up Study וכן מעוקבה שכללה למעלה מ-21,000 נשים ממחקר Women’s Genome Health Study. מדד הנטייה הגנטית חושב על-בסיס 32 אתרים הקשורים במדד מסת הגוף וצריכת משקאות ממותקי-סוכר נבחנה באופן פרוספקטיבי בהקשר של מדד מסת הגוף.
במדגמי NHS ו-HPFS, הקשר הגנטי עם מדד מסת הגוף היה בולט יותר בקרב משתתפים עם צריכה גבוהה של משקאות ממותקי-סוכר, בהשוואה לאלו עם צריכה מעטה של משקאות אלו. משילוב המדגמים עלה כי חלה עליה במדדי מסת גוף לכל עשרה אללים בסיכון של 1.00 עם צריכת פחות ממשקה אחד בחודש, 1.12 עם 1-4 משקאות בחודש, 1.38 עם 2-6 משקאות בשבוע ו-1.78 עם משקה אחד ביום, או יותר.
עבור אותן קטגוריות צריכה, הסיכון היחסי להיארעות השמנה לכל תוספת של 10 אללים בסיכון עמד על 1.39, 1.64, 1.90 ו-2.53 לאורך ארבע הקטגוריות; הסיכון היחסי להיארעות השמנה עמד על 1.40, 1.50, 1.54 ו-3.16, בהתאמה.
לסיכום, הנתונים מעידים על עדויות עקביות משלושה מדגמים שונים, לפיהם צריכה רבה יותר של משקאות ממותקי-סוכר מלווה בנטייה גנטית בולטת יותר למדדי מסת גוף גבוהים ועליה בסיכון להשמנה בנשים ובגברים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!