שני מאמרים חדשים יוצאים כנגד קשירה של PDA (Patent Ductus Arteriosus) ביילודים וקובעים כי הימנעות או דחיית קשירה של העורק הביאה לתוצאות טובות יותר בשני מחקרים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatrics.
במחקר אחד, מניתוח משני של הנתונים אודות למעלה מ-3,500 פגים עם PDA עלה קשר בלתי-תלוי בין קשירה כירורגית ובין עליה בשיעורי התחלואה והתמותה של יילודים. במחקר השני מצאו החוקרים כי דחיית קשירה לא הובילה לתוצאות נוירו-התפתחותיות פחות טובות; למעשה, ביילודים בהם הטיפול הניתוחי בוצע בשלב מוקדם יותר התוצאות היו פחות טובות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שכיחות PDA מגיעה לעד 70% מהתינוקות הנולדים לפני 28 שבועות היריון. בעוד שנמצא קשר בין PDA ובין תחלואות שונות ביילודים, לא ברור אם המום אכן גורם לסיבוכים אלו.
בפגים עם PDA בינוני או גדול הטיפול הנפוץ כולל Indomethacin.במידה ואין סגירה של הכלי, ניתן לשקול קשירה כירורגית. בשנים האחרונות, קשירה משמשת פחות ופחות, בעיקר במידה ואין הידרדרות במצב הילד.
בשנת 2005, החוקרים פיתחו פרוטוקול חדש לטיפול ב-PDA בתינוקות שנולדו לפני 28 שבועות היריון. כל התינוקות המשיכו בטיפול פרופילקטי ב-Indomethacin, אך במקום קשירה מוקדמת של כל PDA שלא נסגר, החוקרים ערכו קשירה רק במידה וענו על קריטריונים מסוימים, לדוגמא, עליה בצורך בתמיכה נשימתית, אי-ספיקה כלייתית, או העדר עליה במשקל.
החוקרים דיווחו מוקדם יותר כי גישת קשירה סלקטיבית הפחיתה את שיעורי קשירת PDA ואירועי NEC (Necrotizing Enterocolitis), אך לא השפיעה על היארעות BPD (Bronchopulmonary Dysplasia), אלח-דם, רטינופתיה של פגות, או תמותה.
עם זאת, עלה חשש כי הותרת ה-PDA פתוח לתקופה ממושכת עשויה להוביל להפרעה בחמצן המוחי. במטרה לבחון זאת, החוקרים השוו את התוצאות הנוירו-התפתחותיות של התינוקות שטופלו לפני ואחרי פרוטוקול קשירה סלקטיבית. בתינוקות שטופלו סלקטיבית שיעור ההפרעות היה נמוך יותר, בעוד שהסיכון לסיבוכים היה גבוה יותר בקרב תינוקות בהם בוצעה קשירה לפני היום העשירי לחייהם. ההבדל בגיל בעת הטיפול היה אחראי לחלק מההבדלים בתוצאות הנוירו-התפתחותיות בין שתי הקבוצות.
בעקבות המחקר קבעו החוקרים כי הגישה הטובה ביותר לטיפול ב-PDA עדיין שנויה במחלוקת ואין קונצנזוס בנושא.
בניתוח המשני של נתונים מרשת Canadian Neonatal Network, החוקרים בחנו 3,556 תינוקות שנולדו עם PDA לאחר פחות מ-32 שבועות היריון. 57% מהתינוקות טופלו ב-Indomethacin בלבד, 18% טופלו ב-Indomethacin וקשירה, 9% עברו קשירה בלבד ו-16% לא קיבלו טיפול תרופתי או ניתוחי.
מניתוח הנתונים עלה סיכון מוגבר של 25-35% בשיעורי התמותה או תחלואה בקרב תינוקות לאחר קשירה ניתוחית, בין אם טופלו ב-Indomethacin ובין אם לאו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחלק מהתינוקות תתכן תועלת לסגירה ניתוחית של ה-PDA, אך אין קריטריונים מקובלים לזהות תינוקות אלו. נראה כי חלק מהתינוקות מגיבים כ”כ טוב עד שבתוך יומיים אינם נדרשים עוד לתמיכת מכונת הנשמה ואילו בחלק מהתינוקות לא חל כל שינוי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!