במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology הציגו חוקרים תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי התרופה הניסיונית, Afatinib, מביאה להארכת שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות בחולים עם אדנוקרצינומה מתקדמת של הריאה עם מוטאציות EGFR (Epidermal Growth Factor Receptor).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Afatinib הינו חסם בלתי-הפיך, סלקטיבי של EGFR (ErbB1, ErbB2 ו-ErbB4). מעכבים הפיכים של Tyrosine Kinase הביאו לשיפור משמעותי בתוצאות הטיפול בחולים עם NSCLC (Nonsmall Cell Lung Cancer) ומוטאציות EGFR. Afatinib שונה מאחר שבניגוד להם, חוסם באופן בלתי-הפיך את כלל קולטני משפחת ErbB.
לאחר בדיקות למוטאציות EGFR, החוקרים חילקו באקראי 345 חולים שלא קיבלו טיפול כימותרפי עם מחלה בשלב IIIB/IV, לאחת משתי קבוצות מחקר, 230 חולים טופלו ב- Afatinib במינון 40 מ”ג ביום, ו-115 קיבלו טיפול תוך-ורידי ב-Pemetrexed במינון 500 מ”ג למ”ר עם Cisplatin במינון 75 מ”ג למ”ר, כל 21 ימים, למשך עד שישה מחזורים.
בהשוואה למשטר טיפול סטנדרטי של Pemetrexed עם Cisplatin, טיפול ב- Afatinib הכפיל את שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות במרבית החולים עם אחת משתי המוטאציות הנפוצות ב-EGFR מחיקת אקסון 19 או מוטאציית L858R באקסון 21. שתי מוטאציות אלו מהוות כ-90% מכלל מוטאציות EGFR.
חציון המעקב אחר החולים עמד על 8 חודשים והחוקרים מצאו כי טיפול ב- Afatinib הביא לדחיית התקדמות המחלה בלמעלה מארבעה חודשים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי (חציון של 11.1 חודשים לעומת 6.9 חודשים, HR = 0.58, p=0.0004). ב-308 החולים עם מחיקה באקסון 19 או מוטאציית L858R באקסון 21, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות היו אף בולטים יותר עם Afatinib (13.6 לעומת 6.9 חודשים, HR = 0.47, p<0.0001).
המאפיינים בתחילת המחקר היו דומים בשתי הקבוצות. חציון גיל המשתתפים עמד על 61 שנים; 65% מהמשתתפים היו נשים, 68% לא עישנו מעולם. שיעורי התגובה האובייקטיבית היו גבוהים יותר משמעותית עם Afatinib בהשוואה לטיפול סטנדרטי (56% לעומת 23%, p<0.0001). זוהה עיכוב משמעותי בזמן עד להידרדרות תסמיני שיעול וקוצר נשימה על-רקע ממאירות.
תופעות לוואי כצפוי היו בהתאם לניסיון הקודם עם תכשירים המכוונים כנגד EGFR, כאשר תופעות הלוואי הנפוצות של Afatinib כללו שלשולים (95%), פריחה (62%) ופרוניכיה (57%); עם טיפול סטנדרטי, תופעות הלוואי הנפוצות כללו בחילות (66%), תאבון ירוד (53%) והקאות (42%).
החוקרים כותבים כי לממצאי המחקר חשיבות רבה מאחר שמראים כי בתנאים אלו, ישנה תועלת ברורה על שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות ועל איכות החיים, בהשוואה לטיפול כימותרפי קו-ראשון.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!