מחקרים רבים קשרו בין הפרעות בנפח המוח ובין מגוון מחלות נפשיות, כולל הפרעת דיכאון מג’ורי, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה. עם זאת, במאמר חדש שפורסם ב-Archives of General Psychiatry כותבים חוקרים כי מספר התוצאות המובהקות סטטיסטית בספרות גדול מדי בכדי להיות אמיתי.
החוקרים סבורים כי ישנם הרבה יותר מדי מחקרים בתחום, שהדגימו יותר מדי תוצאות משמעותיות עם אבנורמליות בנפח המוח וחלק גדול מהקשרים הללו חשודים.
החוקרים בחנו 41 מטה-אנליזות עם 46 סדרות נתונים שבחנו את הקשר בין אבנורמליות בנפח המוח ובין שבעה מצבים: הפרעת דיכאון מג’ורי, הפרעה דו-קוטבית, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת דחק בתר-חבלתית, אוטיזם, אירוע ראשון של סכיזופרניה וקרובי משפחה של חולה עם סכיזופרניה.
כמחצית מהסקירות (21) מצאו קשרים מובהקים סטטיסטית, ו-142 מבין 461 סדרות הנתונים (31% הדגימו קשר חיובי.
גם במידה וגודל ההשפעה שזוהה בסקירות מדויק, מספר התוצאות החיוביות כמעט כפול מזה לו ניתן היה לצפות.
להערכת החוקרים, ישנה אפשרות להטיה במטה-אנליזות של כל 7 המצבים הנפשיים שנבחנו ובמרבית המחקרים שבחנו את מבנה המוח.
Arch Gen Psychiatry. Published online April 4, 2011
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!