דיכאון קשור לפעילות בלתי תקינה של הגן ל- Circadian Rhythm (מתוך ה- Journal of Affective Disorders)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of Affective Disorders, עולה כי הפרעה במנגנונים ביוכימיים המווסתים את הקצב הסירקדיאני (circadian rhythm) עשויים להיות קשורים בדיכאון.

המחקר בדק האם רמות ביטוי של 4 גנים הקשורים בשעון הביולוגי היו שונות בין מבוגרים בריאים עם וללא עבר של דיכאון.

ארבעת הגנים שנבחרו עבור המחקר הנוכחי היו Clock, Period1, Period2 ו Bmal1.  רמות הביטוי שלהם נקבעו ע”י מדידת רמות של mRNAs מתאימות עבורם בלויקוציטים בדגימות דם פריפרי.  מדובר בגנים הקשורים ב- circadian rhythm.

גנים אלו הינם פעילים בגרעין ההיפותלמי מעל הכיאזמה האופטית “השעון הפנימי” המווסת מספרת מערכות בגוף למחזור של 24 שעות בקירוב.  גנים אלו מבוטאים גם בלב, כליות, ריאות, כבד, עיניים, שיריר שלד ובלויקוציטים בדם.

במחקר הנוכחי נכללו 60 מבוגרים בגיל ממוצע של 71 שנים.  מחציתם היו בעלי עבר של דיכאון: 16 עם אירוע אחד של דיכאון מג’ורי, 13 עם אירועים חוזרים ואחד עם הפרעה דיכאונית ללא סיווג ברור.  4 מתוך קבוצה זו סבלו מדיכאון במהלך המחקר.

כל המשתתפים נשלפו ממחקר גדול יותר אודות מטפלים בבני משפחה עם שיטיון מתקדם ונחקרי ביקורת שלא טיפלו בבני משפחה שכאלו.  מחקרים בבעלי חיים הראו כי מתח כרוני עלול לשנות ביטוי גנים הקשורים לזמנים, וטיפול בחולי שיטיון הינו מקור למתח כרוני.  המחקר הנוכחי כלל 25 מטפלים ו 35 שאינם מטפלים, אולם סיווג זה לא נמצא כמשפיע על ביטוי גנים הקשורים לזמנים.

יחד עם זאת, אלו עם עבר של דיכאון הדגימו ביטוי שונה של mRNA בגנים Clock (P = .05), Period1 (P = .02) ו BMal1 ((P = .04 בהשוואה לאלו ללא דיכאון.

רמות נמוכות של mRNA של Clock היו יותר נפוצות בקרב משתתפים ללא עבר של דיכאון, ואילו רמות גבוהות של mRNA זה היו נפוצות יותר במשתתפים עם עבר של דיכאון.  תבנית דומה נצפתה גם בהקשר של ביטוי mRNA בגנים Period1 ו BMal1.

בניתוח סימולטני של כל ארבעת הגנים, רק mRNA של Clock הודגם כמנבא בלתי תלוי של סיפור של דיכאון (P = .05). יתר שלושת הגנים צפו דיכאון אולם הקשר איבד מעוצמתו לאחר תיקנון לגיל, מין, וערפלנים נוספים כגון כושר גופני, שימוש באלכוהול או טבק, מצבים רפואיים או שימוש בתרופות.

לאור ממצאים לא עקביים בנושא שעלו ממחקרים שבוצעו בעבר, החוקרים מציעים הסבר בצורת כמה אפשרויות: ראשית, שילוב של כמה גנים העובדים יחד עם מעגלי היזון; שנית, הצורך במספר וריאציות על מנת לפגום באופן מעשי במערכת הזמן המחזורית לאורך 24 שעות היממה; ושלישית, השפעה בלתי ישירה לאור הקשר בין גנים אלו ובין הפרעות שינה.

המומחים מציינים כי חלק מן התרופות המצויות בשימוש להפרעות אפקטיביות משפיעות על גן ה- Clock וה- Bmal1.

J Affect Disord. 2010;126:161-166

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן