קמפיין בין לאומי להעלאת המודעות למחלת יתר לחץ דם ריאתי: ”אויר לנשיקה”

שוברים את שיא גינס לנשיקות בשפתיים כחולות

במסגרת הקמפיין תציב העמותה הישראלית ליתר לחץ דם ריאתי קיר ענק בשדרות בן ציון פינת קינג ג’ורג’ עליו יטביעו העוברים והשבים נשיקה כחולה כמחווה לחולים במחלה הסובלים, בין היתר, מתופעת כיחלון בשפתיים

האירוע יתקיים ב-6 ליולי ביוזמת העמותה הישראלית ליתר לחץ דם ריאתי, בחסות חברת ניאופרם ישראל

העמותה הישראלית ליתר לחץ דם ריאתי מצטרפת לקמפיין בינלאומי שמטרתו שבירת שיא גינס באיסוף נשיקות של שפתיים צבועות כחול. מטרת הקמפיין היא העלאת המודעות למחלה, שאחד מסימני ההיכר של חלק מהחולים הסובלים ממנה הוא שפתיים כחולות הנובעות מחוסר חמצן. הקמפיין יושק ב-6 ליולי באירוע רחוב במסגרתו תציב העמותה קיר ענק בשדרות בן ציון פינת קינג ג’ורג’ עליו יטביעו העוברים והשבים נשיקה כחולה – הקמפיין בישראל ייקרא “אויר לנשיקה”. בנוסף יוקם מיני סייט שהינו קהילה בפייסבוק ויאפשר לגולשים ללמוד על המחלה וכן להוריד גלויה לשלוח לעמותה. כתובת העמוד: http://tinyurl.com/2ft24kc.

מחלת יתר לחץ דם ריאתי נחשבת לאחת מהמחלות הקשות ביותר והפחות מוכרות ובישראל סובלים ממנה מאות חולים. המחלה פוגעת בכלי הדם העורקיים המעבירים דם מהלב לריאות. דבר זה גורם לחוסר חמצן בדם. בעקבות העומס הגבוה על הלב בהעברת הדם אל הריאות, עלולה להתפתח אי ספיקת לב ימנית, ובחוסר טיפול נאות אף מוות, עקב קריסת הלב הימני שלא עומד בהזרמת הדם אל הריאות.

החולים במחלה סובלים בין היתר: מקשיי נשימה , עייפות, עד לקושי בתפקוד היומיומי, לפעמים עד כדי קושי בהליכה של מרחק קצר, ואף קושי בתפקוד היום- יומי. אחד הסימנים למחלה: כחלון בשפתיים ובקצות האצבעות, עקב חוסר חמצן בדם.

חוסר המודעות למחלה הינו סכנת מוות לחולים. מחלה זו פוגעת יותר בנשים צעירות. הסימנים הראשוניים למחלה עייפות, קוצר נשימה במאמץ קל, כאבים בחזה – אינם מצביעים בהכרח על מחלה ספציפית, ואבחון המחלה יכול להיעשות רק ע”י צנתור לב ימני. ישנם רופאים הנוטים לזלזל בחולות הפונות אליהם, ולתלות את קוצר נשימתם במתח נפשי. חולות אלו, למרבה האבסורד, נשלחות לאבחון פסיכולוגי במקום לרופאי ריאות.

אריה קופרמן, מנכ”ל העמותה הישראלית ליתר לחץ דם ריאתי, מסביר כי ” כיום, כאשר ישנן אפשרויות טיפול חדשות במחלה המשפרות איכות חייהן של החולים, העיכוב באבחון וחוסר המודעות פוגע קשות בחולים ועל כן אנו רואים חשיבות גבוהה להעלאת המודעות. על פי הסטטיסטיקות, על כל חולה מאובחן ישנו חולה שאינו מקבל את האבחון הנכון במשך 3 שנים מיום התפרצות המחלה ובעקבות כך אינו מטופל. אנו קוראים לכלל הציבור להגיע ולסייע לנו בהעלאת המודעות וגם להיות שותפים לשבירת שיא גינס”.

 נמסר על ידי שלום תל אביב יח”צ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן