מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון יוני 2010 של ה- Archives of General Psychiatry, עולה כי נמצא קשר בין השפעה גנטית ובין בעיות הימורים, וכי ההשפעה הגנטית הייתה דומה בקרב נשים וגברים. החוקרים מסבירים כי המונח בעיות הימורים (“Disordered Gambling“) מתייחס למגוון הפרעות הקשורות להימורים, כולל הימור פתולוגי והפרעות אחרות שאינן דורשות התערבות קלינית.
לדברי החוקרים, בשל התצפית כי הימור פתולוגי מופיע באופן משפחתי, עלו שאלות באשר להשפעה הגנטית והסביבתית על בעיות הימורים. הם מציינים מחקר קודם שנערך בנושא וכלל גברים בלבד, אשר מצא כי במקרי הימור פתולוגי משפחתי קיים להשפעה הגנטית תפקיד רב יותר לעומת ההשפעה הסביבתית.
זהו מחקר תאומים, אשר כלל 4,764 משתתפים בגיל 32-43 שנים מה- Australian Twin Registry Cohort II. המדגם כלל 1,875 זוגות תאומים מלאים, מהם 867 זוגות תאומים מונוזיגוטים ו-1,008 זוגות תאומים דיזיגוטים, וכן 1,014 משתתפים מזוגות תאומים לא-מלאים (בהם רק תאום אחד השתתף במחקר), מהם 304 תאומים מונוזיגוטים ו-710 תאומים דיזיגוטים. בסה”כ כלל המחקר 2,727 נשים ו-2,037 גברים.
החוקרים ערכו ראיונות טלפוניים עם המשתתפים על מנת להעריך את שכיחות ההימורים, תוך שימוש ב-DSM-IV להגדרת בעיות הימורים. על מנת להעריך את ההשפעה הסביבתית, שאלו החוקרים את המשתתפים באיזו תדירות חלקו 2 התאומים את אותם החברים ואת אותם הבגדים בגיל 6-13 שנים, האם הם למדו באותה הכיתה בבית הספר היסודי, והאם למדו באותם שיעורים בבית הספר התיכון. על מנת להעריך את ההשפעה הסביבתית בגיל המבוגר, שאלו החוקרים את המשתתפים באיזו תדירות הם נפגשו עם אחיהם או אחותם התאומים, ובאיזו תדירות הם שמרו על קשר באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקס או טלפון.
מתוצאות המחקר עולה כי נוכחות בעיית הימורים אצל 2 תאומים הייתה שכיחה יותר בתאומים מונוזיגוטים לעומת תאומים דיזיגוטים. החוקרים מדווחים כי לא נמצא קשר בין סביבה דומה בילדות או קשר צמוד בבגרות בין התאומים, ובין הסיכוי לבעיות הימורים אצל 2 התאומים. כמו כן, לא נמצא הבדל איכותי או כמותי בבעיות ההימורים בין הנשים והגברים במחקר.
לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי לגנטיקה תפקיד חשוב בהתפתחות בעיות הימורים בנשים וגברים, וכי הגנים המובילים לרגישות רבה יותר לבעיות הימורים הם ככל הנראה דומים בין נשים וגברים.
החוקרים מסבירים כי במחקרים קודמים על הפרעות התמכרות אחרות נצפו תוצאות דומות, ומציינים כי תיתכן השפעה סביבתית משמעותית יותר בגיל צעיר יותר, דוגמת מתבגרים. לדבריהם, מחקרי אימוץ הם אפשרות טובה על מנת להפריד בין ההשפעה הגנטית והסביבתית, אך עד כה לא נערכו מחקרי אימוץ בנושא בעיות הימורים.
הם כותבים כי מחקרים מתחום הגנטיקה המולקולארית שנערכו בעיקר בגברים, איתרו מספר גנים חשודים הקשורים לבעיות הימורים ומעורבים במסלולי הדופמין. בין הגנים הם מציינים את משפחת ה-DRD המקודדת לרצפטורים לדופמין, ואת גן ה-DAT המקודד לנשא של דופמין.
לדברי מומחה מהתחום, בעיות הימורים ובכללן הימור פתולוגי הן הפרעות מורכבות, הקשורות לגורמים רבים. הוא ציין כי מחקרי תאומים הם חשובים על מנת להעריך את ההשפעה הגנטית והסביבתית על התפתחות ההפרעה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!