בדיקת תינוקות שנולדו בלידת עכוז לדיספלזיה של הירך בגיל שישה חודשים (מתוך כנס ה- American Association of Orthopaedic Surgeons)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי של ה- American Association of Orthopaedic Surgeons, עולה כי לידת עכוז הינה גורם הסיכון המרכזי לדיספלזיה של הירך (hip dysplasia), כאשר אותם תינוקות שנולדו בלידת עכוז עשויים להציג ממצאים תקינים בגיל שישה שבועות, אולם עלולים לפתח דיספלזיה התפתחותית של הירך בגיל שישה חודשים.

עפ”י החוקרים, בעבר היה נהוג לחשוב, כי אם בדיקת סונר של הירך בגיל שישה שבועות הייתה תקינה, הרי שלא היה צורך במעקב נוסף.  יחד עם זאת, כיום ידוע כי בחלק מן הילדים הללו עשויה להופיע בכל זאת דיספלזיה, ועל כן החוקרים ממליצים על הבאתם לבדיקה אורתופדית נוספת.

במחקר הנוכחי, נבדקו באופן רטרוספקטיבי 300 תינוקות שנולדו בלידת עכוז, והופנו להערכה אורתופדית, במהלך תקופה של 5 שנים.

מתוצאות המחקר עולה כי אצל 27% מהתינוקות נמצאה בדיקת סונר בלתי תקינה בגיל שישה שבועות, והם נזקקו לטיפול בצורת מיתקן בשם Pavlik harness.  אצל יתר התינוקות (73%) בוצעה בדיקת סונר שהייתה תקינה בגיל שישה שבועות, והם הובאו שנית להערכה קלינית והדמייתית בגיל ארבעה עד שישה חודשים.  מתוך קבוצה זו, ב- 29% נמצאה עדות לדיספלזיה והם טופלו ב Pavlik harness. מתוך הילדים שטופלו, אצל 62% נמצאו acetabular indices של לפחות שתי סטיות תקן מהממוצע המותאם לגיל, לעומת 26% בקרב הילדים שלא טופלו.

לטענת החוקרים, עפ”י המידע שנאסף מן המחקר עולה כי לידת עכוז מהווה את גורם הסיכון החשוב ביותר לדיספלזיה של הירך, ועל כן ממליצים בכל התינוקות שנולדו בלידת עכוז על מעקב כדלקמן בדיקה יסודית וזהירה בגיל הילוד, סונר בגיל שישה שבועות וצילומי רנטגן של האגן צידי (בתנוחת צפרדע) ובציר קדמי אחורי, בגיל ארבעה שישה חודשים. 

החוקרים מציינים כי התפתחות הירך בתינוק הינה תהליך דינמי.  חלק מהדיספלזיות אשר נראות בהדמיה, הינן קלות ועשויות להיפתר מעצמן, אולם לא כולן, וקשה לנבא את המהלך.  לאור הסיבוכים האורתופדיים כגון ארתריטיס וצורך בניתוחים בשלב מאוחר יותר, מעדיפים החוקרים לטפל בילדים בחודשי החיים הראשונים בעזרת מתקנים דוגמת ה- Pavlik harness.

מומחים מוסיפים כי תוצאות המחקר חשובות והתקבלו בזמן הנכון, היות וכעת יוכלו לעמוד על המשמר בכל הנוגע לתינוקות אשר מועדים לדיספלזיה של הירך.  לטענתם, עדיף לטפל באופן גורף יותר בשלב מוקדם, במחיר של טיפול בילדים שאולי לא היו נזקקים לטיפול, וכך להימנע ממצבים מורכבים וקשים יותר לפתרון בשלבים מאוחרים.

מתוך הכנס השנתי של ה- American Association of Orthopaedic Surgeons, שנערך במרץ 2010 בניו אורלינס, ארצות הברית.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן