האם קיים קשר גנטי בין דיכאון ובין מיגרנות? (מתוך Neurology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Neurology עולה כי יתכן והקשר החזק אשר דווח בין מיגרנות, ובמיוחד מיגרנות המלוות באאורה, ובין דיכאון עשוי להיות מוסבר באופן חלקי לכל הפחות באמצעות גורמים גנטיים.

החוקרים מסבירים כי מחקרים אשר נערכו במשפחות ובזוגות תאומים הראו כי הן מיגרנות והן דיכאון מראים בסיס גנטי משמעותי. לדבריהם, הזיהוי של גורמים גנטיים שכיחים עשוי לספק תובנות חשובות אודות הבסיס המולקולארי של הפרעות מוחיות שכיחות וחולפות אלו.

במאמר מערכת שפורסם באותו הגיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, משבחים מומחים בתחום את החוקרים על גישתם החדשנית בחיפוש אחר הסבר לתחלואה הכפולה של מיגרנות ודיכאון. לדבריהם, הקשר התכוף בין כאבי ראש מיגרנוטיים ובין הפרעות מצב רוח מצייצג שאלה קלינית שכיחה ומאתגרת. ממצאי המחקר הנוכחי מוסיפים לטענתם להבנה של מידת התורשתיות של שתי הפרעות אלו ומדגישים את הצורך בנטילת ההיסטוריה המשפחתית של חולי המיגרנות, הן ביחס לכאבי ראש והן ביחס לדיכאון.

במחקר זה ביקשו החוקרים לבחון נבדקים מאוכלוסיה מבודדת מבחינה גיאוגרפית וגנטית, בצפון-מערב הולנד. המשתתפים נכללו ב-Erasmus Rucphen Family Project, שהינו קוהורט של צאצאיהם של 22 זוגות. הזוגות היו בני משפחה דרך דורות קודמים, כך שנבדקי המחקר כולם הינם למעשה צאצאים של משפחה גדולה אחת. החוקרים בחנו למעלה מ-2,600 נבדקים באמצעות שאלונים ולאחר מכן באמצעות ראיון מעקב טלפוני. הם מציינים כי אותרו 360 נבדקים עם סיפור של מיגרנות.

החוקרים העריכו דיכאון באמצעות שני מדדים: מדד ה-Center for Epidemiologic Studies Scale, וה-Hospital Anxiety and Depression Scale. כך אותרו למעלה מ-580 נבדקים עם דיכאון.

לאחר מכן, שילבו החוקרים את שתי האבחנות ועשו שימוש באלגוריתם סטטיסטי על מנת לקבוע באיזו מידה קיומם של דיכאון ומיגרנות עשוי להיות מוסבר על ידי הגנטיקה. הם מצאו כי חולים עם מיגרנות המלוות באאורה היו בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לסבול בנוסף גם מדיכאון.

המומחים העומדים מאחורי מאמר המערכת מדגישים כי ישנן מספר נקודות המצריכות מידה של זהירות בעת פירוש מסקנות המחקר הנוכחי. ראשית, הם מציינים, התורשתיות שנצפתה עבור מיגרנות המלוות באאורה באוכלוסיה הולנדית ומבודדת זו (0.96, או 96%) הינה גבוהה, ועולה במידה משמעותית על ההערכות הקודמות, הנעות בין 0.65 ל-0.79. שנית, הרווח בר סמך סביב אומדן התורשתיות של מיגרנות המלוות באאורה היה רחב, ממצא המעיד על כך שיתכן וישנה מידה רבה של אי ודאות סטטיסטית, המגבילה את היכולת לזהות ירידה קלה בדיכאון. לבסוף, הם מזכירים כי ההבדלים שנצפו במידת התורשתיות של מיגרנות המלוות באאורה הינם רחבים יותר לעומת הערכות קודמות. על בסיס נקודות אלו, הם מסיקים כי יש צורך בעריכת מחקר נוסף, במבנה דומה, אשר יבוצע בקרב אוכלוסיה מבודדת נוספת.

לטענת המומחים, במידה ואכן יאושרו ממצאי המחקר הנוכחי, הרי שהדבר יעיד על כך שיתכן ותהליך פתופיזיולוגי אחד לכל הפחות עומד בבסיסן של שתי הפרעות מגבילות אלו, כשתהליכים נוספים תורמים למאפייניה היחודיים של כל אחת מהן. השערה זו עשויה להוביל לפיתוח גישות טיפוליות טובות יותר כששתי ההפרעות מתייצגות גם יחד, הם מוסיפים.

Neurology. 2010;74:288-294

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן