במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מהווים את הטיפול כנגד-סוכרת המבטיח ביותר להפחתת סטיאטוזיס כבדי ורמות אנזימי כבד בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול.
במסגרת מטה האנליזה ביקשו החוקרים להשוות את היעילות והבטיחות של תרופות חדשות כנגד-סוכרת בטיפול במחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed ו-Scopus לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים בחולים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול. התוצאים כללו ירידה בסטיאטוזיס כבדי ורמות אנזימי כבד. היעילות והבטיחות של מעכבי DPP-4, של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מעכבי SGLT-2 וטיפולים תרופתיים אחרים נבחנה באופן עקיף אחת מול השניה.
הסקירה כללה מידע אודות 2,252 חולים מ-31 מחקרים אקראיים ומבוקרים. הוספת של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לטיפול הסטנדרטי הדגימה ירידה משמעותית בסטיאטוזיס תוך-כבדי, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד (הבדל ממוצע לא-מתוקן של 3.93%-, רווח בר-סמך 95% של 6.54%- עד 1.33%-).
מניתוח הנתונים עלה כי לתרופות ממשפחת של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הסיכוי הגבוה ביותר להפחתת סטיאטוזיס תוך-כבדי (SUCRA 88.5%), לאחריהם היו מעכבי DPP-4 (SUCRA 69.6%) ו-Pioglitazone (SUCRA 62.2%).
הוספת של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 זוהתה גם כגישה היעילה ביותר להפחתת רמות אנזימי כבד, כולל AST (הבדל ממוצע לא-מתוקן של 5.04-, רווח בר-סמך 95% של 8.46- עד 1.62-), ALT (הבדל ממוצע לא-מתוקן של 9.84-, רווח בר-סמך 95% של 16.84- עד 2.85-) ו-GGT (הבדל ממוצע לא-מתוקן של 15.53-, רווח בר-סמך 95% של 22.09- עד 8.97-) בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד. עם זאת, הטיפול בתרופות ממשפחת של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 היה בעל הסיכוי הגבוה ביותר להוביל לתופעות חוואי, בהשוואה לתרופות אחרות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שתרופות ממשפחת של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מהוות את הטיפול המבטיח ביותר כנגד מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול, דרושים מחקרים ארוכי-טווח במטרה לקבוע אם הטיפול התרופתי מוביל לדחיית התקדמות לשחמת כבד באוכלוסיית חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!