במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן הורמון גדילה מפחית סטאטוזיס כבדי במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר ומחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול, ללא החמרת איזון גליקמי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף-משקל והשמנת-יתר מלוות בחסר יחסי של הורמון גדילה, אשר נקשר עם התפתחות מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם מתן הורמון גדילה עשוי להפחית סטאטוזיס כבדי בחולים עם עודף-משקל או השמנת-יתר ומחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול.
החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, להערכת מתן הורמון גדילה במינון נמוך. מדגם המחקר כלל 53 מבוגרים בגילאי 18-65 שנים ללא-סוכרת עם מדד מסת גוף של 25 ק”ג/מ2 ומעלה ומחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת זריקה תת-עורית של הורמון גדילה (27 חולים) או פלסבו (21 חולים) כל יום, במטרה להשיג רמות IGF-1 ברבעון העליון של הטווח התקין.
התוצא העיקרי היה תכולת שומן תוך-כבדי לפי בדיקת Proton Magnetic Resonance Spectroscopy (או 1H-MRS) לפני הטיפול ולאחר שישה חודשי טיפול.
ירידה באחוז תכולת שומן תוך-כבדי לפי בדיקת 1H-MRS היה גדול יותר משמעותית בחולים שטופלו בהורמון גדילה לעומת פלסבו (ממוצע של 5.2%- לעומת 3.8%, p=0.09).
כל תופעות הלוואי היו דומות בין הקבוצות, למעט הבדל שלא היה משמעותי קלינית בשיעורי בצקת בגפה תחתונה, אשר היו גבוהים יותר בקרב מטופלים בהורמון גדילה לעומת פלסבו (21% לעומת 0%, p=0.02).
לא תועדו מקרי הפסקת תרופת המחקר בשל החמרת איזון גליקמי ולא זוהו הבדלים משמעותיים במדדים גליקמיים או תנגודת לאינסולין בין מטופלים בהורמון גדילה ואלו בזרוע הפלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי החקר מעלים את האפשרות כי ציר הורמון גדילה ו-IGF-1 עשוי להוות יעד תרפויטי לטיפול בחולים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול.
J Clin Endocrinol Metab, June 28, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!