בנשים עם אפילפסיה תועדה ירידה משמעותית בריכוזי תרופות נוגדות-פרכוס בזמן הריון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול באפילפסיה בזמן הריון דורש מאזן בין הסיכון לנזקים משנית לתת-טיפול והחמרת פרכוסים באם ובין סיכון מוגבר לעובר עקב חשיפה מוגברת לנוגדי-פרכוס.
החוקרים ביקשו לקבוע את השינויים בריכוז של מספר נוגדי-פרכוס על-רקע ההיריון בנשים עם אפילפסיה, מאחר וריכוזים נמוכים של תרופות אלו עלולים להוביל לסיבוכים קליניים. הם השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל משתתפות בין 19 בדצמבר, 2012, ועד 11 בפברואר, 2016, מ-20 מרכזים בארצות הברית. המחקר כלל 326 נשים הרות עם אפילפסיה ו-104 ביקורות לא-הרות עם אפילפסיה, בגילאי 14 עד 45 שנים.
החוקרים עקבו אחר הנשים עד 9 חודשים לאחר הלידה, עם בדיקות בנקודות זמן דומות בקבוצת הביקורת. במהלך המחקר הושלמו בדיקות דם בארבעה ביקורים במהלך ההיריון ושלושה ביקורים לאחר הלידה בקבוצת הנשים ההרות ובשבעה ביקורים לאורך 18 חודשים בקבוצת הביקורת. ריכוזי התרופות מתוקנים למינון חושבו כריכוז הכולל או החופשי של התרופות בדם מחולק במינון היומי הכולל.
מתוצאות המחקר עולה כי ריכוזי התרופות המתוקנים למינון במהלך ההיריון ירדו בעד 56.1% עם Lamotrigine, 36.8% עם Leveitracetam, 17.3% עם Carbamazepine, 32.6% עם Oxacarbazepine, 39.9% עם Lacosamide ו-29.8% עם Zonisamide, בהשוואה לרמות לאחר הלידה. מנגד, לא תועדו שינויים משמעותיים ברמות Unbound Carbamazepine או Topiramate, אם כי תועדה ירידה עם Topiramate.
מהנתונים עולה צורך במינונים גבוהים יותר של מספר תרופות נוגדות-פרכוס במהלך ההיריון והתוצאות תומכות בניטור טיפול תרופתי החל משלב מוקדם בהיריון.
JAMA Neurology 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!