במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Lamotrigine ו-Levetiracetam מהוות אפשרויות סבירות כטיפול קו-ראשון כנגד אפילפסיה לאחר-אירוע מוחי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות מוגבלות המסייעות בבחירת טיפול תרופתי כנגד פרכוסים בחולים עם אפילפסיה לאחר אירוע מוחי. מנהל המזון והתרופות האמריקאי פרסם אזהרת בטיחות אודו הפוטנציאל להפרעות קצב עם Lamotrigine. כעת הם ביקשו לבחון אם ישנם הבדלים בתמותה בין נוגדי-פרכוס ספציפיים בחולים עם אפילפסיה לאחר אירוע מוחי.
מדגם המחקר כלל 2,577 חולים (1,400 גברים; גיל חציוני של 78 שנים). יחס הסיכון המתוקן לתמותה מכל-סיבה בהשוואה ל-Carbamazepine עמד על 0.72 (רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.86) עם Lamotrigine, 0.96 (רווח בר-סמך 95% של 0.80-1.15) עם Levetiracetam, 1.40 (רווח בר-סמך 95% של 1.23-1.59) עם Valproic Acid, 1.16 (רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.51) עם Phenytoin ו-1.16 (רווח בר-סמך 95% של 0.81-1.66) עם Oxacarbazepine.
יחס הסיכון המתוקן לתמותה קרדיווסקולארית בהשוואה ל-Carbamazepine עמד על 0.76 (רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.95) עם Lamotrigine, 0.77 (רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.99) עם Levetiracetam, 1.40 (רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.64) עם Valproic Acid, 1.02 (רווח בר-סמך 95% של 0.71-1.47) עם Phenytoin ו-0.71 (רווח בר-סמך 95% של 0.41-1.18) עם Oxacarbazepine.
ממצאי המחקר מצביעים על הבדל בהישרדות חולים שטופלו בנוגדי-פרכוס שונים כנגד אפילפסיה לאחר-אירוע מוחי. בקרב מטופלים ב-Lamotrigine תועדו שיעורי תמותה נמוכים משמעותית בהשוואה למטופלים ב-Carbamazepine. ההיפך היה נכון בקרב מטופלים ב-Valporic Acid, בהם תועדו שיעורים גבוהים יותר של תמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה. הטיפול ב-Levetiracetam לווה בסיכון מופחת לתמותה קרדיווסקולארית לעומת Carbamazepine, אך לא תוארו הבדלים משמעותיים בתמותה הכוללת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!