הופעה מאוחרת של אפילפסיה מלווה בעליה משמעותית בסיכון להתפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לדמנציה לאחר התפתחות אפילפסיה בגיל מבוגר. הם התבססו על נתוני מדגם ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities), שהחל בשנים 1987-1989 עם 15,792 משתתפים מארבע אוכלוסיות בארצות הברית וזיהו הופעה מאוחרת של אפילפסיה, אשר הוגדרה כהופעת פרכוסים בגיל 67 שנים ומעלה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין הופעה מאוחרת של אפילפסיה ובין דמנציה.
מבין 9,033 משתתפים במדגם ARIC עם נתונים מלאים, 671 אובחנו עם אפילפסיה בגיל מבוגר.
החוקרים מדווחים כי 279 חולים (41.6%) עם אפילפסיה בגיל מבוגר ו-1,408 חולים (16.8%) ללא אפילפסיה שהופיעה בגיל מבוגר פיתחו דמנציה (p<0.001). לאחר אבחנה של אפילפסיה בגיל מבוגר, יחס הסיכון המתוקן להתפתחות דמנציה עמד על 3.05 (רווח בר-סמך 95% של 2.65-3.51). חציון מרווח הזמן עד לאבחנת דמנציה מהופעת אפילפסיה בגיל מבוגר עמד על 3.66 שנים.
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי הסיכון להיארעות דמנציה גבוה יותר משמעותית בחולים עם אפילפסיה חדשה בגיל מבוגר. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון גורמים לסיכון המוגבר לדמנציה באוכלוסיה זו.
Neurology 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!