במאמר דעה שפורסם בכתב העת Circulation ד”ר מיכאל פלקר כותב כי פיתוח טיפולים לשיפור תחלואה ותמותה בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית ומקטע פליטה ירוד מהווה את אחד מסיפורי ההצלחה של טיפולים למחלות לב וכלי דם. עד לאחרונה, משלב חסמי ביתא, מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין ואנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים היוו את הבסיס לטיפול משולש לאי-ספיקת לב. כעת, עדויות חדשות תומכות בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2, אשר פותחו כטיפול לסוכרת ומחקרים העידו כי הן עשויות לסייע במניעת אי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2 וייתכן כי לטיפול זה תועלת גם בחולים ללא סוכרת.
לאור העדויות החדשות, ד”ר פלקר סבור כי יש להעלות שאלות אודות הטיפול התרופתי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד, כולל האם מדובר בהשפעה התקפה לכלל משפחת מעכבי SGLT2, או שמדובר בתועלת רק של Dapagliflozin (פורסיגה); האם ישנה תועלת מעבר לתחלואה ותמותה; מהם המנגנונים בבסיס השפעה זו; ולבסוף, כיצד יש להשתמש בתרופות אלו.
במחקר DAPA-HF דווח כי הטיפול ב-Dapagliflozin לווה בשיפור תוצאות על-פי דיווח חולי אי-ספיקת לב, בעיקר חולים עם תסמינים רבים. מנתוני מחקר DAPA-HF עולה תועלת בעלת חשיבות קלינית על איכות החיים הבריאותית עם Dapagliflozin ואלו עלו בקנה אחד עם תוצאות מחקר DEFINE-HF במדגם גדול יותר ועם מעקב ממושך יותר. לאור זאת, Dapagliflozin עשוי להיכלל בקבוצה נבחרת של התערבויות לטיפול באי-ספיקת לב, העשויות להביא לשיפור התמותה, להפחית אשפוזים ולשפר איכות חיים בריאותית.
שאלה נוספת באשר לשימוש ב-Dapagliflozin באי-ספיקת לב נוגעת לספקטרום החולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, בפרט, קבוצות חולים בהם לעיתים קרובות יש קשיים במתן הטיפול התרופתי המומלץ לאי-ספיקת לב, דוגמת קשישים, אשר לא זכו לייצוג הולם במחקרים קליניים בנושא אי-ספיקת לב.
מעניין לציין כי תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 עשויות להוביל לשיתון והפחתת נפח, עם צורך בהתאמת הטיפול במשתנים. כמו כן, תרופות אלו אינן כרוכות בתופעות לוואי מגבילות-מינון (דוגמת הפרעה בתפקוד כלייתי, היפרקלמיה ותת לחץ דם), העשויות להקשות על העלאת מינון אגרסיבית של הטיפול התרופתי.
ד”ר פלקר מוסיף כי חשוב להבין כי למרות שמחקר DAPA-HF נערך היטב, מחקרים נוספים צפויים לספק תמונה ברורה יותר של חשיבות מעכבי SGLT-2 בטיפול באי-ספיקת לב, כולל מחקרים להערכת תכשירים אחרים מעבר ל-Dapagliflozin.
בהנחה כי העדויות בעתיד יאשרו את התועלת של מעכבי SGLT-2 באי-ספיקת לב, הצעד החשוב הבא הוא השימוש בתרופות אלו בפועל. האתגרים האפשריים הכרוכים בשילוב טיפול זה כוללים פערי ידע, אינרציה קלינית, הסתייגות של החולים להתחיל טיפול תרופתי נוסף ומגבלות משנית לעלויות הטיפול.
Circulation. 2020;141(2):112-114
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!