בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 ושינויים ניכרים בערכי המוגלובין מסוכר בין ביקורים תועד סיכון מוגבר לסיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים של סוכרת לאורך מעקב ארוך-טווח, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for the Study of Diabetes.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,352 חולים מסקוטלנד, אשר לקחו חלק במחקר Scottish Care Information Diabetes Collaboration (SCI-DC). המשתתפים אובחנו עם סוכרת בגיל 40, או מאוחר יותר (להגבלת המחקר לחולים עם סוכרת מסוג 2), והשלימו לפחות 5 מדידות המוגלובין מסוכרר בביקורים שונים.

מדד שונות המוגלובין מסוכרר הוגדר כאחוז השינויים בריכוז המוגלובין מסוכרר של מעל 0.5%. החוקרים סיווגו את מדדי השונות לחמש קטגוריות בטווח 0-20% (השונות הנמוכה ביותר) ועד 80-100% (השונות הגבוהה ביותר).

בהשוואה לחולים עם מדד השונות הנמוך ביותר בערכי המוגלובין מסוכרר, באלו עם השונות הרבה ביותר תועד סיכון גבוה פי 2.4 לתמותה מכל-סיבה, וסיכון דומה לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה קרדיווסקולארית גם לאחר תקנון להבדלים בתחילת המחקר וערכים ממוצעים של המוגלובין מסוכרר לאורך הזמן.

בחולים עם השונות הרבה ביותר בערכי המוגלובין מסוכרר תועד גם סיכון גבוה פי 2.6 למחלת עורקים כלילית, סיכון גבוה כפליים לאירוע מוחי איסכמי וסיכון גבוה פי שלוש לאי-ספיקת לב. בחולים אלו תועד גם סיכון הרבה יותר גבוה לסיבוכים אחרים של סוכרת: סיכון גבוה פי 7.4 לרטינופתיה, סיכון גבוה פי שלוש לנוירופתיה היקפית, סיכון גבוה פי 5.2 לכיב בכף הרגל וסיכון גבוה פי 3.5 להופעה חדשה של מחלת כליות כרונית.

חולים עם שונות גבוהה יותר בערכי המוגלובין מסוכרר נטו להיות צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים, במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר וערכי המוגלובין מסוכרר התחלתיים גבוהים יותר. ממצאים אלו תואמים מחקר קודם שהדגים קשר בין שונות רבה בערכי המוגלובין מסוכרר ובין גיל, מין, מדד מסת גוף, מצב סוציו-אקונומי ירוד ודפוסי טיפול.

מתוך כנס ה-EASD

לידיעה במדסקייפ