במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת עורקים כלילית, טיפול ב- Empagliflozin (ג’ארדיאנס) מלווה בירידה משמעותית במסת חדר שמאל לאחר שישה חודשים, ממצא העשוי לספק הסבר להשפעה הקרדיווסקולארית החיובית של הטיפול במחקר EMPA-REG OUTCOME.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם Empagliflozin מוביל לירידה במסת חדר שמאל בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת עורקים כלילית. בתקופה שבין נובמבר 2016 ועד אפריל 2018 גויסו למחקר 97 חולים בגילאי 40-80 שנים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 6.5-10.0%, מחלה כלילית ידועה וקצב פינוי גלומורולארי משוער של 60 מ”ל/דקה ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Empagliflozin (10 מ”ג/יום, 49 חולים) או פלסבו (48 חולים) למשך שישה חודשים, בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי.
התוצא העיקרי היה השינוי לאחר שישה חודשים במסת חדר שמאל המתוקנת לפני שטח הגוף, כפי שנקבע לפי בדיקת MRI של הלב. מדדים אחרים כללו את השינויים לאחר שישה חודשים במדדי LVEDVi (Left Ventricle End-Diastolic Volume indexed to BSA), LVESVi (Left Ventricle End-Systolic Volume indexed to BSA), מקטע הפליטה של חדר שמאל, לחץ דם אמבולטורי לאורך 24 שעות, ריכוזי המטוקריט ו-NT-proBNP.
מבין 97 משתתפים (90 גברים, גיל ממוצע של 62.8 שנים), ל-90 היו בדיקות הדמיה זמינות להערכה במהלך המעקב.
הנסיגה הממוצעת במסת חדר שמאל הממוצעת לאורך שישה חודשים עמדה על 2.6 גרם/מ”ר בקבוצת הטיפול ב-Empagliflozin ועל 0.01 גרם/מ”ר באלו בקבוצת הפלסבו (P=0.01).
בקבוצת ההתערבות תועדה הפחתה גדולה יותר משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי האמבולטורי הכולל (הבדל מתוקנן של 6.8- מ”מ כספית), לחץ דם דיאסטולי (הבדל מתוקן של 3.2- מ”מ כספית) ועליה בריכוז המטוקריט (p=0.0003).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה כלילית, טיפול ב-Empagliflozin לווה בירידה משמעותית במסת חדר שמאל לאחר שישה חודשים, העשוי לעמוד בבסיס היתרונות הקרדיווסקולאריים של Empagliflozin.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!