מתוצאות מחקר חדש מדנמרק, שפורסמו בכתב העת Diabetes Care, עולה כי בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, שהחלו טיפול במטפורמין והגיעו ליעד המוגלובין מסוכרר קטן מ-6.5% בתוך שישה חודשים תועד סיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים או תמותה במהלך חציון מעקב של 2.6 שנים.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה, שכלל את כל החולים שהחלו טיפול במטפורמין עם בדיקות המוגלובין מסוכרר בצפון דנמרק בין השנים 2000-2012. שישה חודשים לאחר התחלת טיפול במטפורמין, החולים סווגו לפי רמות המוגלובין מסוכרר (מתחת או מעל 6.5%) ולפי היקף השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת שיעורי אוטם חד של שריר הלב, אירועי מוחיים או תמותה.

מדגם המחקר כלל 24,752 חולים שהחלו טיפול במטפורמין (גיל חציוני של 62.5 שנים) עם חציון מעקב של 2.6 שנים. הסיכון לתוצא המשולב עלה בהדרגה עם עליה בריכוז המוגלובין מסוכרר שהושג בהשוואה ליעד המוגלובין מסוכרר קטן מ-6.5%: יחס סיכון מתוקן של 1.18 בנוכחות המוגלובין מסוכרר של 6.5-6.99%, יחס סיכון של 1.23 עבור 7.0-7.49%, 1.34 עבור 7.5-7.99% ויחס סיכון של 1.59 עבור המוגלובין מסוכרר של 8% ומעלה. התוצאות היו עקביות בהערכת האירועים הפרטניים ונותרו על כנם בהערכה לפי גיל החולים ומאפיינים אחרים.

ירידה אבסולוטית גדולה בהמוגלובין מסוכרר גם כן ניבאה את התוצאות עם יחס סיכון מתוקן של 0.80 בנוכחות שינוי של 4-, 0.98 עבור שינוי של 3-, 0.92 עבור שינוי של 2- ויחס סיכון של 0.99 עבור שינוי של 1- בריכוז המוגלובין מסוכרר, בהשוואה להעדר כל שינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ירידה ראשונית גדולה בהמוגלובין מסוכרר והשגת יעד המוגלובין מסוכרר נמוך בתוך שישה חודשים לאחר התחלת טיפול במטפורמין לוו בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2.

Diabetes Care 2017 Mar

לידיעה במדסקייפ