מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine, עולה כי בהשוואה לתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה, תוספת טיפול במעכבי DPP-4 לטיפול במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2, לוותה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל-סיבה, סיבוכים לבביים מג’וריים, אירועים מוחיים איסכמיים והיפוגליקמיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים שפורסמו לאחרונה קבעו כי מעכבי DPP-4 מביאים לאיזון גליקמי אך עלו חששות בנוגע לסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין מחקרים גדולים להערכת ההשפעות על התוצאות הקרדיווסקולאריות של תוספת תרופות אלו לעומת סולפוניל-אוריאה לטיפול קיים במטפורמין.
מטרת המחקר הייתה להשוות את התוצאות הקליניות של תוספת מעכבי DPP-4 אל מול תוספת סולפוניל-אוריאה לטיפול קיים במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Health Insurance Research Database בטיוואן.
מדגם המחקר כלל את כל החולים עם סוכרת מסוג 2, בגילאי 20 שנים ומעלה, בין השנים 2009-2012. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 10,089 זוגות תואמים של מטופלים במעכבי DPP-4 ומטופלים בסולפוניל-אוריאה.
מהנתונים עולה כי טיפול במעכבי DPP-4 לווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.63), סיבוכים לבביים מג’וריים (יחס סיכון של 0.68), אירועים מוחיים איסכמיים (יחס סיכון של 0.64) והיפוגליקמיה (יחס סיכון של 0.43), בהשוואה לתוספת סולפוניל-אוריאה לטיפול קיים במטפורמין. עם זאת, לא תוארה השפעה על הסיכון לאוטם שריר הלב ואשפוזים בשל אי-ספיקת לב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול במטפורמין, תוספת מעכבי DPP-4, בהשוואה לתוספת סולפוניל-אוריאה, מלווה בסיכון מופחת לתמותה, סיבוכים לבביים, אירועים מוחיים והיפוגליקמיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!