בניגוד לחלק מהדיווחים הקודמים שקשרו בין סוכרת ובין סיכון מוגבר לדמנציה ומחלת אלצהיימר, במחקר חדש לא זיהו חוקרים קשר מובהק בין אי-סבילות לסוכר, סוכרת, או תנגודת לאינסולין ובין מחלת אלצהיימר או הצטברות עמילואיד-ביתא במוח.
בשילוב עם מאמרים אחרים שפורסמו לאחרונה, המחקר הנוכחי מספק עדות די חד-משמעית לפיה בעיות ארוכות טווח באיזון רמות הסוכר בדם אינן משפיעות על הפתולוגיה של מחלת אלצהיימר במוח. עם זאת, סביר מאוד להסיק כי סוכרת שאינה מאוזנת, אירועים מוחיים ואוטמים לבביים עשויים להביא לעליה בסיכון לדמנציה.
החוקרים ערכו מחקר של בדיקות לאחר המוות ובדיקות הדמיה נוירולוגיות במסגרת מחקר Baltimore Longitudinal Study of Aging, להערכת ההשפעות של גיל מתקדם, כולל ההשפעות על תפקוד קוגניטיבי ודמנציה.
הסקירה כללה 197 משתתפים מהמחקר, שעברו לפחות שתי בדיקות העמסת סוכר, כולם בעלי תפקוד קוגניטיבי ונוירולוגי תקין בתחילת המחקר. עוד נכללו 53 משתתפים ממחקר הדמיה, גם כן עם שתי בדיקות העמסת סוכר, שעברו הערכה בגוף החי של רמות Fibrillary Aβ באמצעות C-PIB (Carbon 11-labeled Pittsburgh compound).
לאחר תקנון למין וגיל בעת התמותה, לא זוהה קשר משמעותי בין פתולוגיה של מחלת אלצהיימר, שחושבה על-בסיס CERAD (Consortium to Establish a Registry for Alzheimer’s Disease) וקריטריוני Braak, וכל מדד של המוסטאזיס של אינסולין וסוכר.
כאשר החוקרים סיווגו את החולים לאלו עם דמנציה (101 חולים) ואלו ללא דמנציה (96 חולים), הם לא זיהו הבדלים משמעותיים ברמות הסוכר בדם בצום (100 מ”ג לד”ל בחולים ללא דמנציה לעומת 98 מ”ג לד”ל בחולי דמנציה), ברמות האינסולין בצום , במדדי HOMA (Homeostasis Model Assessment) בצום ובבדיקות אחרות.
בקבוצת ההדמיה, החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות בממוצע אצירת C-PIB בין או במדדי סוכר, אינסולין או עמידות לאינסולין. כמו כן, לא זוהה הבדל בין אלו בשליש העליון של ממוצע מדדי C-PIB ואלו בשליש התחתון.
להערכה אם התוצאות השליליות הושפעו מערכים בשלב מאוחר יותר במהלך החיים, החוקרים בחנו את הקשר באמצעות ערכים שנאספו בהעמסת סוכר בתחילת המחקר בלבד, או לפני גיל 70 שנים. שוב, לא זוהה קשר משמעותי עם פתולוגיה של מחלת אלצהיימר או אצירת C-PIB. בקבוצת ההדמיה מבחן העמסת סוכר ראשון בוצע בגיל יחסית צעיר של כ-53 שנים. החוקרים טוענים כי מכאן עולה כי אי-סבילות לסוכר אינה משפיעה על פתולוגיה של מחלת אלצהיימר, גם לא בשלביה המוקדמים ביותר. נראה כי התוצאות היו דומות בין אם החולים נטלו טיפול תרופתי לסוכרת, ובין אם לאו.
לסיכום, מהנתונים עולה כי אין קשר ישיר בין סוכרת ובין דמנציה. במרבית החולים המבוגרים דמנציה מתפתחת בשל למעלה מפגם אחד בתפקוד המוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!