מטרת המחקר (שהוא אנליזה של תת-קבוצה מתוך מחקר ה-ORIGIN שזכה לפירסום רב לאחרונה) היתה להעריך מה היתה ההשפעה של אינסולין גלרג’ין (לנטוס) ותוספי חומצת השומן n-3 polyunsaturated ((n-3FA על עובי האינטימה-מדיה של הקרוטיד (CIMT). לפי ממצאי המחקר, לאינסולין גלרגין יש השפעה חיובית מתונה יחסית על התפתחות של CIMT, בעוד שתוספי n-3FA לא הראו כל השפעה על ההתפתחות של CIMT.
החוקרים כללו קרוב ל-1,200 משתתפים עם מחלת לב וכלי דם (CV) ו/או עם גורמי סיכון למחלת לב ועם רמות בעייתיות של גלוקוז בצום, סבילות לקויה לגלוקוז, או סוכרת סוג 2 מוקדמת, במחקר שהיה אקראי ונערך במספר מרכזים. המטופלים קיבלו אינסולין גלרגין (שהמטרה היתה להשיג רמות סוכר בצום של מתחת ל-5.3 ממו”ל/ליטר (שהם שווי ערך ל- 95 מ”ג/ד”ל) או טיפול ניטור גליקמי רגיל (בתווית פתוחה), וטיפול שהיה כפול סמיות בקפסולה של 1-g של n-3FA או פלצבו.
יעד המחקר הראשוני היה לבחון את השיעור השנתי של השינוי המקסימלי ב-CIMT עבור איזורי ה-common carotid , ההתפצלות, וההחלקים הפנימיים של עורק הקרוטיד (internal carotid artery segments). עוד ניסו החוקרים לבדוק את השיעורים השנתיים של השינוי במקסימום של CIMT עבור ה- common carotid, וה- common carotid בנוסף להתפצלות.
אולטראסאונד נערך בתחילת המחקר ולאחר מכן במעקב שנתי, שארך בממוצע 4.9 שנים.
בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, הטיפול באינסולין גלרג’ין הוריד את התוצאה העיקרית של ה-CIMT, אך השינוי לא היה עם מובהקות סטטיסטית, אך הטיפול בגלרג’ין כן הוריד את הממצאים השניוניים של ה-CIMT באופן מובהק סטטסיטי. לעומת זאת, בזרוע שבחנה את האומגה 3 לא נראה כל הבדל בממצאים הראשונים והשניוניים בין שתי הקבוצות שקיבלו n-3FA או פלצבו.
החוקרים מסכמים כי באנשים עם מחלת לב וכלי דם, או עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ודיסגליקמיה, לטיפול באינסולין גלרגין הניתן כדי לנטר רמה נורמלית של סוכר בדם היתה השפעה חיובית צנועה על התפתחות ה- CIMT, בעוד שמינונים יומיומיים של n-3FA לא השפיעו לכאן או לכאן על שינויים ב- CIMT.
Diabetes Care. 2013 Apr 5.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!