בטיפול בסכרת, להוספה של גלרגין לטיפול משולב יש השפעה דומה להוספה של רוזיגליטזון (Diabetes Care)

לפי מחקר חדש, בשילוב עם טיפול בסולפונילאוראה (GLIPIZIDE) ומטפורמין (METFORMIN), טיפול בגלרגין (LANTUS) במינון נמוך מביא לשיפור דומה ברמות של המוגלובין A1C כמו טיפול ברוזיגליטזון (AVANDIA) במינון מרבי, במטופלים עם סכרת מסוג 2. הטיפול בגלרגין מביא לשיפור רב יותר, כאשר רמות ההמוגלובין A1C ההתחלתיות גבוהות מ- 9.5%.

במחקר השתתפו 217 מטופלים עם סכרת מסוג 2, שלא קיבלו בעבר טיפול באינסולין ולא היו מאוזנים היטב עם טיפול משולב בסולפונילאוראה ומטפורמין. למטופלים הוסף טיפול בגלרגין במינון 10 יחידותיום או טיפול ברוזיגליטזון במינון 4 מגיום, למשך 24 שבועות.

החוקרים מדווחים, כי השיפור ברמת ההמוגלובין A1C מרמת הבסיס, היה דומה בשתי הקבוצות. עם זאת, כאשר רמת הבסיס של ההמוגלובין A1C היתה גבוהה מ- 9.5%, הירידה שנתקבלה בעקבות הטיפול בגלרגין, היתה גדולה יותר מאשר בטיפול ברוזיגליטזון. בנוסף, רמות הגלוקוז בצום היו טובות יותר בטיפול בגלרגין.

מספר אירועי ההיפוגליקמיה שתועדו (<70 mg/dl), היה גבוה במקצת בקבוצת הטיפול בגלרגין, 57 אירועים לעומת 47 אירועים בקבוצת הרוזיגליטזון. מעבר לכך, בקבוצת הגלרגין היתה עלייה פחותה במשקל, פחות תופעות לוואי ולא היו בצקות פריפריות.

חישוב עלויות הטיפולים הראה, שבהשוואה לטיפול ברוזיגליטזון, הטיפול בגלרגין חסך 235$ לכל מטופל, במהלך 24 השבועות של המחקר.

Diabetes Care 29:554-559, 2006

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן