לפי מחקר חדש, בשילוב עם טיפול בסולפונילאוראה (GLIPIZIDE) ומטפורמין (METFORMIN), טיפול בגלרגין (LANTUS) במינון נמוך מביא לשיפור דומה ברמות של המוגלובין A1C כמו טיפול ברוזיגליטזון (AVANDIA) במינון מרבי, במטופלים עם סכרת מסוג 2. הטיפול בגלרגין מביא לשיפור רב יותר, כאשר רמות ההמוגלובין A1C ההתחלתיות גבוהות מ- 9.5%.

במחקר השתתפו 217 מטופלים עם סכרת מסוג 2, שלא קיבלו בעבר טיפול באינסולין ולא היו מאוזנים היטב עם טיפול משולב בסולפונילאוראה ומטפורמין. למטופלים הוסף טיפול בגלרגין במינון 10 יחידותיום או טיפול ברוזיגליטזון במינון 4 מגיום, למשך 24 שבועות.

החוקרים מדווחים, כי השיפור ברמת ההמוגלובין A1C מרמת הבסיס, היה דומה בשתי הקבוצות. עם זאת, כאשר רמת הבסיס של ההמוגלובין A1C היתה גבוהה מ- 9.5%, הירידה שנתקבלה בעקבות הטיפול בגלרגין, היתה גדולה יותר מאשר בטיפול ברוזיגליטזון. בנוסף, רמות הגלוקוז בצום היו טובות יותר בטיפול בגלרגין.

מספר אירועי ההיפוגליקמיה שתועדו (<70 mg/dl), היה גבוה במקצת בקבוצת הטיפול בגלרגין, 57 אירועים לעומת 47 אירועים בקבוצת הרוזיגליטזון. מעבר לכך, בקבוצת הגלרגין היתה עלייה פחותה במשקל, פחות תופעות לוואי ולא היו בצקות פריפריות.

חישוב עלויות הטיפולים הראה, שבהשוואה לטיפול ברוזיגליטזון, הטיפול בגלרגין חסך 235$ לכל מטופל, במהלך 24 השבועות של המחקר.

Diabetes Care 29:554-559, 2006

לתקציר המאמר