מחלת השפעת היא בעיה כלל-עולמית. על סמך ההערכות, מדי שנה נרשמים כ- 3-5 מיליון מקרים קשים של שפעת ו- 250-500 אלף מקרים של מוות מהמחלה.

“זה הכרחי לפתח תרופה חדשה שתלחם בשפעת. לצורך כך דרושה הבנה של הנגיף והאינטראקציה שלו עם המערכת החיסונית של גוף האדם”, אומר יותם בר-און, דוקטורנט במחלקה לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית

אחד המכשולים המרכזיים בפיתוח תרופות כנגד נגיף השפעת נובע מיכולתו של נגיף זה לשנות במהירות את חלבוניו כך שהתרופות מאבדות מיעילותן. מרבית מהתרופות לשפעת כיום מכוונות כנגד חלבון הנוראמינידאז, אחד החלבונים המרכזיים במחזור חייו של הנגיף. הנוראמינידאז הוא חלבון המאפשר לנגיף להתפשט במערכת הנשימה. במסגרת מחקרו הצליח בר-און לראשונה לפתח נוגדן המכוון באופן ממוקד נגד אזורים שמורים של חלבון הנוראמינידאז, אותם הנגיף אינו יכול לשנות, ולכן אינו יכול לפתח עמידות נגד הנוגדן בעתיד.

בנוסף, מחקר קודם של בר-און ופרופ’ עופר מנדלבוים מראה כי הווירוס משתמש בחלבון הנוראמינדאז כדי להתחמק מהרג על ידי מערכת החיסון. הנוגדן המכוון כנגד חלבון זה מסוגל למנוע פעילויות אלו ובכך לחסל את הנגיף. בניסויים שערך הראה בר-און שנוגדנים אלו מצליחים לפעול כנגד מגוון רחב של זני שפעת שונים ואף הצליחו לרפא עכברים ממחלת השפעת. ממצאיו רשומים כפטנט בחברת ‘יישום’, החברה לפיתוח המסחר של האוניברסיטה העברית.

מחקרם של בר-און ופרופ’ מנדלבוים עתיד להיות כר פורה לפיתוח תרופות חדשות ויעילות נגד השפעת. “הנוגדן שפיתחנו מאפשר הגנה יעילה כנגד מגוון רחב של זני שפעת ובנוסף נוגדן זה מהווה בסיס לפיתוח תרופות חדשות שיאפשרו למערכת החיסונית שלנו להגיב ביעילות רבה יותר למגוון רחב של זיהומי השפעת” מסכם בר-און.

בר-און קיבל על פיתוח זה את פרס קיי במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה.

טקס הענקת פרסי קיי מתקיים מדי שנה באוניברסיטה העברית מאז 1994. הפרס מוענק על ידי יצחק קיי מאנגליה, והוא ניתן לסטודנטים ואנשי סגל של האוניברסיטה שהביאו לגילויים ופיתוחים מדעיים  חדשים.