במאמר חדש יוצא פרופסור אלן קולבר, מאוניברסיטת ניוקאסל כנגד התפיסה הרווחת וטוען כי רבים מגזימים בהערכת חשיבות סכנות אלרגיה למזון וכי חלוקת ערכות מזרקי אדרנלין מעוררת בעיקר חרדה ופחות מצילה חיים.
אלרגיה למזון נתפסית לעיתים קרובות כמצב מסוכן יותר מדלקת ריאות, אסתמה, או סוכרת, אך בפועל, הסיכון לתמותה נמוך מאוד. 8 ילדים מתחת לגיל 16 נפטרו כתוצאה מאלרגיה למזון במהלך התקופה שבין 1990 ו-2000 בבריטניה. כלומר, שיעור של מקרה מוות אחד לכל 16 מליון ילדים בשנה. עם זאת, אלרגיה למזון בילדים מאובחנת לעיתים קרובות יותר ומספר מרשמי ערכות להזרקת אדרנלין גדל באופן משמעותי.
אבחנה של אלרגיה למזון יוצרת בהלה רבה בקרב כל אלו המטפלים בילד, ולכן חשוב לאבחן היטב, לנקוט אמצעים הגיוניים להורדת הסיכון, ולבצע הערכת חוזרות באופן קבוע לבדיקה אם הילד התגבר על האלרגיה.
שיעור הילדים עם אלרגיה למזון שצריכים להסתובב עם ערכות אדרנלין אינו ברור. הטיעון העיקרי לטובת זאת הוא כי טיפול תוך דקות מביא לתוצאות הטובות ביותר, בניגוד להמתנה עד סיוע רפואי. אולם, קלובר מציע כי ערכות אדרנלין נוטעות חרדה מיותרת, ייתכן ואינם מונעים מקרי מוות, וצריכים להינתן רק במקרים בהם אבחנת אלרגיה למזון מבוססת היטב.
אולם, מנגד, פרופסור הוריאן מאירלנד טוען כי לא מגזימים בחשיבות סכנות אלרגיה למזון. לדבריו, אלרגיה למזון היא מצב שכיח, עם שכיחות העומדת על 2% במבוגרים ו-6% בילדים לפי גיל בית ספר, ולמרות שתמותה נדירה מאוד, תגובות אחרות עם כמעט בלתי ניתנות למניעה עם הזמן.
אין מבחנים לזיהוי מוקדם של החולים שיפתחו תגובה אלרגית קשה, כך שהטיפול מורכב ממתן תרופות הצלה לחולים. עיכוב במתן התרופות יביא לתוצאה חמורה יותר בתגובות קשות.
טיפול מתאים במרפאות אלרגיה פירושו שמרבית החולים לא יצטרכו להשתמש בתרופות אלו לעולם, אך לא ניתן לקבוע שאין צורך בתרופות אלו. איש אינו ממליץ על שימוש כללי יותר באדרנלין, אלא מציעים להגדיל את זמינות ערכות אדרנלין בחולים העשויים להזדקק להן. אין למנוע את הערכות בשל חוסר הודאות האופף את הנושא.
הערת המערכת:
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!