במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי חשיפה קודמת למריחואנה מלווה בזיכרון מילולי גרוע יותר, אך אינה משפיעה על תחומים אחרים של התפקוד הקוגניטיבי.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין חשיפה מצטברת במהלך החיים למריחואנה ובין תפקוד קוגניטיבי בגיל העמידה.
החוקרים התבססו על נתונים ממחקר CARDIA (Coronary Artery Risk Development in Young Adults), עוקבה של 5,115 גברים ונשים בגילאי 18-30 שנים בתחילת המחקר, בתקופה שבין 25 במרץ, 1985, ועד 7 ביוני, 1986 (שנה 0), והיו במעקב במשך עד 25 שנים בין 7 ביוני, 1986, ועד 31 באוגוסט, 2011, להערכת חשיפה מצטברת למריחואנה לאורך שנים באמצעות מדדים חוזרים ולבחינת הקשר עם תפקוד קוגניטיבי לאחר 25 שנים.
החוקרים בחנו שלושה מדדי תפקוד קוגניטיבי לאחר 25 שנים, באמצעות מבחני Rey Auditory Verbal Learning (זיכרון מילולי), Digit Symbol Substitution Test (מהירות עיבוד) ומבחן Stroop Interference Test (תפקוד ניהולי).
מבין 3,385 משתתפים עם נתונים זמינים אודות התפקוד הקוגניטיבי לאחר 25 שנים, 2,852 (84.3%) דיווחו על חשיפה קודמת למריחואנה, אך רק 392 (11.6%) המשיכו להשתמש במריחואנה בגיל העמידה. שימוש נוכחי במריחואנה לווה בזיכרון מילולי ומהירות עיבוד גרועים יותר; חשיפה מצטברת במהלך החיים נקשרה עם תוצאות פחות טובות בשלושת התחומים הקוגניטיביים. לאחר הוצאת משתמשים בהווה במריחואנה, ותקנון לערפלנים אפשריים, החוקרים מצאו כי חשיפה מצטברת למריחואנה במהלך החיים נותרה קשורה באופן מובהק עם זיכרון מילולי גרוע יותר. לכל חמש שנות חשיפה קודמת, הזיכרון המילולי היה גרוע יותר ב-0.13 יחידות מתוקנות, צמקביל לממוצע של 1-2 משתמשים שזכרו מילה אחת פחות מתוך רשימה של 15 מילים, עבור כל חמש שנות שימוש. לאחר תקנון, החוקרים לא מצאו קשר עם התפקוד הניהולי או מהירות עיבוד.
לסיכום, מהנתונים עולה קשר בין חשיפה קודמת למריחואנה ובין זיכרון מילולי גרוע יותר, אך ללא השפעה על תחומים אחרים של התפקוד הקוגניטיבי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!