מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר גרמני חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Psychiatric Association (APA) עולה כי גברים המשחקים במשחקי וידיאו אלימים, ובמיוחד משחקי ירי בגוף ראשון (First person shooter games, FPSG), חווים יותר רגשות אגרסיביים מאשר אלו שאינם עושים כן.
החוקרים מדווחים כי על אף שנצפו הבדלים משמעותיים בפעילות המוח בין הקבוצות הן במהלך פעילות קוגניטיבית מוטורית והן בעת מנוחה, הרי שפעילות מוגברת במערכת ה-Default-mode network (DMN) בקרב נבדקים המשחקים במשחקי וידיאו מסוג FPSG מעידה על פעילות קוגניטיבית ירודה יותר במהלך מנוחה בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת.
לדברי החוקרים, מחקרים שפורסמו עד כה בנושא העלו ראיות התומכות בכך שחשיפה למשחקי וידיאו אלימים הינה משום גורם סיכון סיבתי להתנהגות אגרסיבית מוגברת, אם כי ידוע מעט בלבד אודות ההשפעה של משחקים אלו על הפעילות המוחית, ובמיוחד על תפקוד המוח בעת מנוחה. לדבריהם, הפעילות הפרונטלית המוגברת שנצפתה ב-DMN עשויה להעיד על פגיעה בתפקודים הגבוהים בקרב אלו המשחקים ב-FPSG, באופן שעשוי להוביל לציונים הגבוהים שמראים נבדקים אלו בשאלונים הבוחנים אגרסיביות.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה האפשרית של משחקים מסוג FPSG על המבנה המורפולוגי והפונקציונאלי של המוח ואת הקשר בינם ובין מטלות קוגניטיביות של עיבוד. החוקרים מספרים כי ישנו עניין רב בגרמניה ביחס לאנשים צעירים המבלים במשחקים מעין אלו וביחס לאופן בו הדבר עלול להשפיע על תפקודם בבית הספר ובמקומות אחרים. מניסיונם האישי הם מעידים על שיחות טלפון רבות למרכזם מהורים מודאגים שמא משחקים אלו עלולים להגביר התנהגות אגרסיבית.
במחקר נכללו 28 גברים אשר פוצלו לשתי קבוצות. קבוצת ה-FPSG כללה 14 גברים (בגיל ממוצע של 25 שנים) אשר שיחקו במשחק וידיאו המכונה Counter Strike למשך פרק זמן חציוני של 5 שעות ביום, בעוד שקבוצת הביקורת כללה 14 גברים (בגיל ממוצע של 23 שנים) שלא שיחקו במשחק וידיאו אלים כלשהו. לאחר מכן, נתבקשו כל הנבדקים למלא את שאלון ה-FAF, הוא שאלון גרמני המעריך אגרסיביות, ואת ה-Interpersonal-Reactivity Index, וכן עברו בדיקות דימות מסוג Functional MRI (fMRI) בעודם במנוחה ובעיניים עצומות.
תוצאות המחקר עולה כי הנבדקים ששיחקו FPSG הראו רמות גבוהות משמעותית של תחושות אגרסיה, כפי שבאו לידי ביטוי בציונים גבוהים בשאלון ה-FAF, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.05). בנוסף, בניתוח סריקות ה-fMRI נמצא כי מידת הצברים הפרטנית עמדה ביחס ישר למדדי מידת האימפולסיביות (יחס = 0.394) והאגרסיה העצמית (יחס = 0.533) בשאלון ה-FAF. החוקרים מסבירים כי השורה התחתונה של מחקרם זה הינה כי שימוש מופרז במשחקי וידיאו אלימים עלול להיות בעל השפעה על פעילות המוח.
החוקרים מדווחים כי קבוצתם מסיימת בימים אלו מחקר רב-מרכזי חדש המתמקד באמפתיה וזיהוי רגשות באלו המשחקים במשחקי וידיאו אלימים.
מומחה בתחום הפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים, מציין כי ניתוח של תעשיית המשחקים והשפעתה על ההתנהגות האנושית הינו מרתק עבור כולם, החל ממדענים וכלה בציבור הרחב. לדבריו, יש צורך במחקר נוסף בתחום, ועל אף שהמחקר הנוכחי התבסס על מדגם קטן והיה מחקר ראשוני, הרי שיש בו משום התחלה חשובה בבחינת נושא זה.
לדברי המומחה, שני ממצאיו העיקריים של המחקר הנוכחי הינם כי אנשים המשחקים בתכיפות רבה במשחקים אלו דיווחו על רמות גבוהות יותר של תחושות אגרסיה מאשר הנבדקים בקבוצת הביקורת, וכי אלו הראשונים הראו תפקוד קוגניטיבי ירוד יותר בעת מנוחה. לטענתו, זהו ממצא שחשוב לזכור אותו גם ביחס לחיי היומיום, שהרי כל מנהג שנעשה בצורה מופרזת- בין אם צריכת מוצר מזון אחד, צריכת אלכוהול או בילוי במשחקי וידיאו- עלול להשפיע על תקופות המנוחה שלאחריו. הוא מציין כי מחקר זה הינו התחלה טובה אם כי על החוקרים לדבריו להמשיך ולבחון קבוצות נבדקים שונות וכן אזורים שונים במוח.
מתוך הכנס השנתי של ה-American Psychiatric Association (APA) שנערך בחודש יוני 2010 בניו-אורלינס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!