מאת עמרי שגב
מניתוח פוסט-הוק של נתוני המחקרים SUSTAIN-7 ו-SUSTAIN-5 להערכת השפעת טיפול בזריקות תת-עוריות ב-Semaglutide על התפקוד הכלייתי בחולים עם סוכרת מסוג 2 עלה כי הטיפול התרופתי לא הוביל לעליה בשיעורי כשל כלייתי, בהשוואה לטיפול באגוניסטים אחרים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon-Like Peptide), כך לפי Lancet Diabetes Endocrinol 2020.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 8,416 חולים עם סוכרת מסוג 2 הראו ומצאו כי חלה ירידה ממוצעת ב-eGFR מתחילת הטיפול ועד שבוע 12 של 2.15 מ”ל/דקה/1.73 מ2 בטיפול במינון של 0.5mg, וירידה של 3 מ”ל/דקה/1.73 מ2 בקרב מטופלים במינון של 1mg. לאחר שבוע 12, הודגמה מגמת התייצבותבתפקודי הכליה.
במחקר SUSTAIN-6, לאחר כל תקופת המחקר (104 שבועות) לא נמצא הבדל מובהק בתפקודי הכליה בין קבוצת הביקורת לקבוצת המחקר. במחקרי SUSTAIN 1-5, אף הודגמה ירידה מובהקת בתום המעקב בערכי יחס המיקרואלבומין לקריאטנין, בין קבוצת המחקר (עם ממוצע יחס של 0.75 במינון של 0.5mg ו-0.66 במינון של 1mg) לקבוצת הביקורת.
המחקרים הראו כי למרות הירידה הראשונית בערכי ה-eGFR, מגמת הירידה התמתנה והערך נשאר במגמה קבועה לאחר 12 שבועות. בנוסף לכך, גם חלה ירידה ביחס מיקרואלבומין לקראטינין במטופלים עם מיקרו/מאקרואלבומינוריה בהשוואה לפלסבו.
Lancet Diabetes Endocrinol 2020, September 21, 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!