מתוצאות מחקר חדש עולה כי Salbutamol, המשמש לטיפול באסתמה, עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון בלמעלה מ-30%, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהדורת חודש ספטמבר של כתב העת Science.

במסגרת המחקר השלימו החוקרים סקירה של 1,126 תרכובות, כולל תרופות המאושרות ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, כמו גם תכשירים טבעיים ותוספי בריאות, במטרה לזהות תרכובות המפחיתות ביטוי Synuclein בתאי עצב.

מסקירה זו עלו ארבעה מרכיבים שלושה מהם הינם אגוניסטים לקולטן ביתא-שתיים Salbutamol, Clenbuterol ו-Metaproterenol. החוקרים גילו כי הקולטן לביתא-שתיים הינו בקר של SNCA (α-Synuclein). ליגנדים לקולטן זה מתווכים שעתוק SNCA ולכן הם שיערו כי השימוש בליגנדים לקולטן ביתא-שתיים ישפיע על הסיכון למחלת פרקינסון.

החוקרים התמקדו ב- Science. 2017;357:891-898 מאחר והינו האגוניסט הנפוץ ביותר בשימוש לקולטן ביתא-שתיים וחוצה את מחסום דם-מוח, בפרט במינונים גבוהים. הם סיווגו את המשתתפים לאלו שטופלו אי-פעם ב- Salbutamol ואלו שלא נטלו מעולם את הטיפול.

מעבר ל- Salbutamol, החוקרים בחנו גם את Propranolol, האנטגוניסט הנפוץ ביותר לקולטן ביתא-שתיים. מהערכת תאי עצב עלה כי בעקבות הסרת קולטנים לביתא-שתיים, או חסימה כימית שלהם, תועדה עליה דרמטית של למעלה מ-100% בביטוי Synuclein.

אוכלוסיית המחקר כללה את כל אלו שהתגוררו בנורבגיה מינואר 2004, סך כולל של 4.6 מיליון אנשים.הם השלימו ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון לגיל, מגדר ורמת השכלה. במהלך 11 שנות מעקב, הטיפול ב- Salbutamol לווה בסיכון מופחת למחלת פרקינסון, עם יחס סיכון של 0.66. כלומר, באלו שטפלו ב- Salbutamol במהלך המעקב תועד סיכון נמוך משמעותית בהיקף של 36% למחלת פרקינסון.

עוד זיהו החוקרים השפעה תלוית-מינון, כאשר באלו שנטלו את המינונים הגבוהים ביותר של Salbutamol תועדה ההשפעה הבולטת ביותר, בעוד שמינוני ביניים לוו בהשפעה בינונית ומינון נמוך היה חסר השפעה על התפתחות מחלת פרקינסון.

במטרה לקבוע אם תרופות אחרות לטיפול באסתמה הן בעלות השפעה דומה, החוקרים בחנו קורטיקוסטרואידים, משפחה שונה לחלוטין של תרופות לטיפול באסתמה ומצאו כי לא היתה השפעה על הסיכון למחלת פרקינסון.

באשר להערכת Propranololl, החוקרים מצאו כי התרופה לוותה בסיכון מוגבר משמעותית למחת פרקינסון עם יחס סיכון של 2.20. מניתוח הנתונים עלה כי לא סביר כי מדובר בקשר סיבתיות הפוכה.

החוקרים מדגישים כי ממצאים אלו אינם מוכיחים סיבתיות וכי אגוניסטים לקולטן ביתא-שתיים אינם מאושרים כיום לטיפול במחלת פרקינסון. עוד הם מוסיפים כי אגוניסטים לקולטן זה עשויים להחמיר מחלות לב וכלי דם.

Science. 2017;357:891-898

לידיעה במדסקייפ