בחולים עם אסתמה חמורה, הזקוקים לטיפול פומי בסטרואידים, תועדה עליה של פי שלוש בסיכון לדיכאון, בהשוואה לחולים עם אסתמה חמורה, שאינם מטופלים בפרדניזון, ואלו עם אסתמה קלה-עד-בינונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מהולנד, שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine.

החוקרים כותבים כי בחולים עם אסתמה תלויה בפרדניזון יש הצדקה לבדיקות סקירה לדיכאון וחרדה, הן להקלה על הסבל והן לאור האפשרות לשיפור הבריאות הגופנית עם טיפול בהפרעות פסיכיאטריות.

קיים קשר מוכח-היטב בין דיכאון ואסתמה, כמו גם מחלות כרוניות בכלל, עם שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

במטרה לבחון את הסיכון לדיכאון בחולי אסתמה, החוקרים גייסו 187 חולים, כולל 67 חולים עם אסתמה חמורה, תלויה בפרדניזון, ו-47 חולים עם אסתמה חמורה, שאינה תלויה בפרדניזון. 73 חולים נוספים אובחנו עם אסתמה קלה עד בינונית.

החולים בשלוש הקבוצות היו דומים, אם כי חולים התלויים בפרדניזון נטו להיות מבוגרים יותר, עם מגבלה גדולה יותר בנשימה.

החוקרים מצאו כי בחולים עם אסתמה חמורה, התלויה בפרדניזון, תועדה עליה של פי 3.4 בסיכון לדיכאון, בהשוואה לחולים ללא תלות בפרדניזון עם אסתמה חמורה, ועליה של פי 3.5 בסיכון לדיכאון, בהשוואה לחולים עם אסתמה קלה עד בינונית.

בחולים עם תלות בפרדניזון תועדה עליה של פי 25 בסיכון לחרדה, בהשוואה לחולים עם תסמינים קלים עד מתונים, אך לא זוהה הבדל משמעותי בהשוואה לחולים עם אסתמה חמורה, שאינה תלויה בפרדניזון.

החוקרים מהולנד לא מצאו הבדלים משמעותיים בתכונות האישיות בין המשתתפים. הם מציינים כי בחולים עם אסתמה ללא תלות בפרדניזון תועדו מדדי דיכאון וחרדה שהיו דומים לאלו באוכלוסיה הכללית, כאשר בחולים התלויים בפרדניזון תועדו מדדים דומים לחולים עם מחלות רפואיות חמורות אחרות.

הסיכון המוגבר לדיכאון עשוי לנבוע מהדחק סביב הטיפול, ולא בהכרח מחומרת המחלה. מגמה זו עשויה להיות דומה למחלות כרוניות אחרות, דוגמת סוכרת, הדורשות משטרי טיפול יומי מורכבים. לא בהכרח מדובר בקשר בין דיכאון ובין חומרת המחלה, אלא בקשר עם דרגת טיפול האחזקה הנדרש. ככל שאדם סובל מדיכאון חמור יותר, כך הסיכוי להקפיד על הטיפול המתאים במחלה הוא נמוך יותר.

Resp Med 2014

לידיעה במדסקייפ