בחולים מבוגרים עם הופעה מאוחרת של אסתמה פרופיל המחלה שונה מזה של חולים מבוגרים המפתחים את המחלה מוקדם יותר ובחולים צעירים. אחד המאפיינים של הופעה מאוחרת של אסתמה במבוגרים הוא הקיבולת הריאתית המופחתת, העשויה להשפיע על אופן הטיפול במחלה. ממצאים אלו הוצגו במהלך הקונגרס השנתי מטעם ה-European Respiratory Society.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לעיתים קרובות נוטים לפספס אבחנה של אסתמה במבוגרים, למרות שכיחותה הגבוהה בחולים בגילאי 65 ומעלה.

החוקרים ערכו השוואה של המאפיינים בשתי קבוצות חולים עם אסתמה: 103 חולים בגילאי 18-45 שנים ו-120 חולים בגילאי 65 ומעלה, שלא קיבלו טיפול קודם.

אסתמה הוגדרה כתסמינים אופייניים למחלה בשילוב עם PC20 של 8 מ”ג למ”ל ומטה במבחן מתכולין. המשתתפים במחקר לא עישנו מעולם.

כל המשתתפים עברו בדיקת תפקודי ריאות בתחילת המחקר, כולל בדיקות כיח ותבחינים עוריים. החוקרים עקבו אחר מדדים אנתרופומטריים, כמו גם מדדי FEV25-75% (Forced Expiratory Flow) ויחס FEF25-75%/FVC.

החוקרים מצאו כי התגובה לאלרגנים ספציפיים בקבוצת החולים המבוגרים הייתה קטנה במחצית מהתגובה בקבוצת הגיל הצעיר; שכיחות אטופיה עמדה על 40% בקבוצת המבוגרים ו-95.5% בקבוצת הצעירים (p<0.001). ריכוז אאזנופילים בכיח היה נמוך יותר בקבוצה המבוגרת, בהשוואה לקבוצת הצעירה, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (7.1% לעומת 10.3%, p<0.1).

מדד מסת הגוף הממוצע היה גבוה יותר בקבוצת החולים המבוגרים, בהשוואה לחולים הצעירים (24.9 לעומת 23.3 ק”ג למטר בריבוע, p<0.05).

מדדי FEF25-75% היו נמוכים יותר בקבוצת החולים המבוגרים, בהשוואה לחולים צעירים (43.1% לעומת 61.6%) וערכי הקיבולת הריאתית היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת החולים המבוגרים (FEF25-75%/FVC של 0.52 לעומת 0.72, p<0.001).

החוקרים זיהו מגמה לפיה התגובה לטיפול הייתה ירודה בחולים המבוגרים, עם שינויים קטנים אך לא משמעותיים במדדי FEV1 לאחר שנה אחת של טיפול (15.5% לעומת 13.5%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הופעה מאוחרת של אסתמה בחולים מבוגרים היא מחלה פחות אטופית עם כמות גדולה יותר של נויטרופילים וערכי FEV25-75/FVC נמוכים יותר, בהשוואה לחולי אסתמה צעירים, עדות לכך שלשתי המחלות מנגנונים פתוגניים ייחודיים.

מתוך הכנס השנתי ה-European Respiratory Society (ERS) 2012 Annual Congress

לידיעה במדסקייפ