חשיפה לחיות מחמד בגיל צעיר אינה מעלה את הסיכון לאלרגיות בילדות ואף עשויה לספק הגנה מפני אלרגיות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical & Experimental Allergy.
החוקרים כותבים כי מחקר קודם להערכת ההשפעה של גידול כלב או חתול בבית היה מוגבל. במחקר הנוכחי החוקרים התבססו על חשיפה במהלך החיים, במטרה לבחון לעומק את הקשר בין חשיפה לכלבים בבית והסיכון לריגוש לכלבים וחשיפה לחתולים בבית והסיכון לריגוש לחתולים.
מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין חשיפה לכלב או חתול ובין ריגוש אלרגי לבעלי חיים ספציפיים בגיל 18. מדגם המחקר כלל 566 משתתפים.
החוקרים התבססו על שאלונים שנתיים להערכת חשיפה במהלך החיים לחתול וכלב, שהוגדרה בנוכחות חשיפה לחיית מחמד במשך כ-50% מהזמן בתוך הבית, לכל הפחות. ריגוש לכלב או חתוך הוגדר בנוכחות רמות אימונוגלובולינים ספציפיים לבעלי חיים (IgE) של 0.35 kU/L. החוקרים ניתחו את הנתונים בנפרד עבור כלבים וחתולים, ובמהלך השנה הראשונה, לפי קבוצות גיל וחשיפה מצטברת במהלך החיים.
בהשוואה לבנים שלא גידלו כלב בביתם במהלך השנה הראשונה לחייהם, באלו שהחזיקו כלב בביתם הסיכון לריגוש לכלבים בגיל 18 שנים היה נמוך במחצית (RR = 0.50). קשר זה לא תועד בבנות. בבנים ובנות שנולדו לאחר ניתוח קיסרי, הסיכון היחסי היה 0.33.
במתבגרים שנחשפו במהלך השנה הראשונה לחייהם לחתול תועד סיכון מופחת (RR = 0.52) לריגוש לחתולים. החוקרים לא מצאו קשר בין חשיפה מצטברת ובין חשיפה בכל גיל אחר ובין הסיכון לריגוש.
החוקרים כותבים כי המחקר מספק עדות נוספת לקשר בין חשיפה במהלך השנה הראשונה לחייהם ובין המצב הבריאותי בשלב מאוחר יותר במהלך החיים, וכי חשיפה לחיות מחמד בשלב מוקדם אינה מציבה את מרבית הילדים בסיכון לריגוש לבעלי חיים אלו בגיל מבוגר .
Clin Exper Allergy. Published online June 13, 2011
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!