מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות סקירה חדשה שפורסמה בירחון ה- Lancet ב- 4 בספטמבר, עולה כי ילדים רבים עם אסתמה עמידה לטיפול אשר מצויים במעקב רופא מומחה אינם מאובחנים נכונה. יותר ממחצית ינוהלו באופן מוצלח עם הערכה מחודשת ושימוש יעיל יותר בטיפול סטנדרטי.
הכותבים בדקו ממצאים מילדים עם אסתמה קלה עד בינונית ומידע ממבוגרים עם אסתמה קשה.
הכותבים מדגישים כי על אף העניין הרב בגישות חדשניות, דווקא ניהול בסיסי ונכון של ילדים עם אסתמה הנראית קשה מהווה את הגרעין לטיפול בעתיד הנראה לעין. הגישה הטובה ביותר, נכון להווה, הינה הערכה רב תחומית מעמיקה של ילדים עם אסתמה קשה ובעייתית, אשר אמורה להוביל לניהול מוצלח באמצעות טיפול סטנדרטי ביותר ממחצית מן הילדים הללו.
לדברי הכותבים, שיטות ניהול, המשלבות יחד חינוך טוב יותר באשר למחלה, להיענות טובה יותר לטיפול, לטכניקות משאפים, מינונים ותדירויות, וכן מזעור של גירויים סביבתיים זקוקים להערכה אופטימאלית באלו עם אסתמה לכאורה עמידה לטיפול.
הסקירה הנוכחית בודקת מחקרים מ- 15 השנים האחרונות, ועל פיהם ועל פי ניסיונם הקליני מבקשים הכותבים להמליץ על ההנחיות המתאימות.
בין היתר ביצעו הכותבים ביקורים בבתי חוליהם על מנת לבצע בדיקה של שימוש בטיפול המתבקש. בביקורים אלו חיפשו הכותבים משתנים פסיכו סוציאליים אשר עשויים להוות טריגר להתלקחויות של המחלה, ומצאו כי דיכאון וחרדה היו נפוצים בקרב ילדים חולי אסתמה קשה והוריהם.
כמו כן, תחלואות נלוות דוגמת ריפלוקס, רינוסינוסיטיס, נשימה לא יעילה, אלרגיות למזון והשמנת יתר נסקרו באשר לתפקידם הפוטנציאלי בהחמרת אסתמה.
לאחר זיהוי משתנים הפיכים אלו בחולים עמידים לטיפול, ממליצים הכותבים על דיון עם צוות רב תחומי, אשר מטרתו להחליט האם התערבות פולשנית נוספת נדרשת או האם ניתן להכין תוכנית אשר תפנה לגורמים ההפיכים שנמצאו.
בשלבים הבאים ממליצים הכותבים על דיון באפשרויות הקיימות, כאשר הם מציינים כי omalizumab הינו בעל בסיס שהוכח מחקרית ועשוי להוות אפשרות ראשונה אם הילד מתאים לקריטריוני מתן תרופה זו. אם לא, מבקשים הכותבים לפתח תוכנית טיפולית פרטנית בהתבסס על סוג הדלקת של דרכי האוויר.
בתגובה לסקירה, מציינים המומחים כי אסתמה עמידה לטיפול מהווה נושא חשוב שאינו מטופל דיו. הם מוסיפים כי דרושים משאבים מספיקים לתמוך במחקרים מתאימים לטיפולים חדשים.
בתגובה נוספת, תומכים המומחים בחשיבות של ביקורי בית בהבנת יעילות הטיפול שניתן, וביכולתם להביא לתיקון כשלים שיפחיתו לבסוף את מספר הילדים שנחשבו עמידים לטיפול.
כותבי הסקירה מחזקים את הצורך במחקרים נוספים ואיסוף מידע ליצירת מאגרים אודות ילדים. הכותבים מדגישים כי יש לשקול בזהירות אבחנות כגון אסתמה עמידה לטיפול, ולהעריך האם הייתה היענות מספקת לטיפול קודם לכן.
לדברי המומחים, טיפול נכון בתחלואות נלוות, הדרכה של החולים ווידוא נטילת הטיפול הנכון באופן המתאים ימנעו התערבויות פולשניות מיותרות וטיפול-יתר בלתי נחוץ.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!