מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine עולה קשר בין טיפול באקמול (Acetaminophen) במתבגרים ובין התפתחות ו/או המשך מחלת אסתמה, נזלת ודלקת לחמית אלרגית (Rhinoconjunctivitis) ואקזמה.
לדברי החוקרים, מהמחקר עולה כי טיפול באקמול במתבגרים בגילאי 13-14 מלווה בעליה תלוית-חשיפה בסיכון לתסמיני אסתמה.
מבין 113 מרכזים רפואיים ב-50 מדינות, 322,959 מתבגרים (גילאי 13-14 שנים), שלקחו חלק ב-ISAAC Phase Three, השלימו שאלונים בכתב ושאלוני וידאו בנוגע לתסמיני אסתמה, נזלת ודלקת לחמית אלרגית ואקזמה. הם גם השלימו שאלון סביבתי בנוגע לגורמי סיכון אפשריים , דוגמת חשיפה לאקמול בשנה החולפת. ניתוח סטטיסטי שימש לחישוב יחס הסיכויים לקשר בין תסמיני אסתמה בהווה ונטילת אקמול, שהיה היעד העיקרי של המחקר.
החוקרים מצאו קשר בין טיפול לאחרונה באקמול ובין עליה תלוית-חשיפה בסיכון לתסמיני אסתמה בהווה. בקרב משתתפים שנטלו את הטיפול לפחות פעם בשנה החולפת, בהשוואה לאלו שלא נטלו אקמול, יחס הסיכויים עמד על 1.43 (95% CI = 1.33-1.53). בקרב אלו שטופלו לפחות פעם אחת בחודש האחרון, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול, יחס הסיכויים עמד על 2.51 (95% CI = 2.33-2.70).
החוקרים מצאו כי PAR (Population Attributable Risk) לנוכחות תסמינים בהווה של אסתמה חמורה נע סביב 40%, עדות לכך שאם הקשר סיבתי, אזי מדובר בממצא בעל חשיבות רבה לבריאות הציבור. החוקרים קוראים לערוך מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת הקשר הנ”ל.
בניתוח רב-משתנים, תועד קשר תלוי-חשיפה לאקמול ובין סיכון מוגבר לתסמינים בהווה לנזלת ודלקת לחמית אלרגית (OR = 1.38, 95% CI = 1.29-1.47 בקרב אלו שטופלו באקמול לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ו-OR = 1.99 (95% CI = 1.82-2.16) בקרב אלו שטופלו לפחות פעם אחת בחודש האחרון).
לדברי החוקרים, אקמול עשוי להוות גורם סיכון חשוב להתפתחות ו/או המשך תסמיני אסתמה, נזלת ודלקת לחמית אלרגית ואקזמה במתבגרים.
מגבלות המחקר כוללות מבנה מחקר חתך, שאינו מאפשר לקבוע סיבתיות; ואפשרות לגורמים ערפלנים.
Am J Respir Crit Care Med. Published online August 13, 2010
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!