מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Archives of Internal Medicine עולה כי בחולים עם מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD Chronic Obstructive Pulmonary Disease) טיפול בחסמי ביתא מלווה בשיעור נמוך יותר של התלקחויות נשימתיות והארכת ההישרדות של החולים.
החוקרים בחנו את הנתונים מרשומות רפואיות אלקטרוניות אודות 2,230 חולים (בגיל ממוצע של 64.8 שנים) עם COPD, שפנו ל-23 מרפאות בין השנים 1996-2006. מבין אלו, 560 חולים אובחנו עם COPD עוד טרם התחיל המחקר ו-1,670 פיתחו את המחלה במהלך תקופת המחקר; 665 חולים נטלו חסמי ביתא.
במהלך מעקב ממוצע של 7.2 שנים, 686 חולים (30.8%) מתו, כולל 27.2% מהחולים שנטלו חסמי ביתא, בהשוואה ל-32.3% מהחולים שלא נטלו חסמי ביתא. בנוסף, ב-1,055 חולים (47.3%) תועדה התלקחות אחת לפחות של COPD, כולל 42.7% מהחולים שנטלו חסמי ביתא ו-49.3% מאלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי.
מבין תת-קבוצה של 1,229 חולים עם מחלה קרדיווסקולארית, 520 חולים (42.3%) פיתחו התלקחות אחת לפחות של COPD ו-241 (19.6%) חולים מתו. שיעורים אלו היו נמוכים יותר בקרב 239 חולים שנטלו חסמי ביתא (19.4%).
החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר התצפיתי הראשון שמצא כי טיפול ארוך טווח בחסמי ביתא עשוי להביא לשיפור בהישרדות חולים עם COPD וירידה בסיכון להתלקחות COPD, כולל בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית.
במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר נכתב כי לעיתים קרובות נמנעים ממתן טיפול בחסמי ביתא לחולים עם COPD, בשל חשש כי הטיפול יעודד כיווץ של הסמפונות , עם סיכון לכשל נשימתי. באופן לא-מפתיע, מחקרים אפידמיולוגים גדולים מצאו כי פחות משליש מחולי COPD טופלו בחסמי ביתא לאחר אירוע כלילי חריף, למרות עדויות משכנעות כי הטיפול מאריך את תוחלת החיים ומשפר את התוצאות הבריאותיות בחולים אלו.
מהמחקר הנוכחי עולה כי מתן חסמי ביתא, בניגוד לתפיסה הקלאסית, אינו רק בטוח לטיפול בחולים COPD, אלא אף עשוי לשפר את ההישרדות ולהפחית את התלקחויות המחלה. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בנושא בטרם ניתן יהיה לקבוע מסקנות חד-משמעיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!