במחקר חדש מצאו חוקרים כי ילדים המתגוררים בשכונות אלימות מצויים בסיכון מוגבר לאסתמה, בהשוואה לילדים הגדלים בסביבה שלווה.
החוקרים מצאו כי בקרב למעלה מ-2,000 ילדים משיקאגו, בגילאי 9 שנים ומטה, הסיכוי להתפתחות אסתמה במהלך השנים הבאות היה גבוה ב-60% בקרב ילדים משכונות עם בעיות אלימות בדרגה בינונית עד חמורה, בהשוואה לילדים משכונות פחות אלימות.
החוקרים לא יכלו להסביר את הקשר באמצעות גורמים דוגמת גזע, הכנסה משפחתית או מאפיינים אחרים של השכונות, דוגמת רמת העוני והאבטלה.
מכאן עולה כי משהו הנוגע לחשיפה לאלימות עשוי להשפיע על הסיכון להתפתחות אסתמה.
ממצאי המחקר מבוססים על ראיונות עם הורים ל-2,071 ילדים משיקאגו, שנערכו שלוש פעמים במהלך שש שנים. למעלה מ-80% היו ממוצא אפריקאי-אמריקאי או היספאני.
בראיון השני, ההורים נשאלו אודות אלימות בשכונה באופן ספציפי, מהו מספר הפעמים שילדם היה עד לתקיפה גופנית או תקיפה בנשק של אדם אחר, או שמע קול יריית אקדח. בראיון השלישי, ההורים נשאל אם ילדם אובחן אי-פעם כחולה אסתמה.
החוקרים מצאו כי שני-שליש מהילדים במחקר נחשפו לפחות לדרגה בינונית של אלימות בשכונה, בעוד ש-19% אובחנו עם אסתמה. הם מדווחים כי בקרב ילדים עם אסתמה תועד סיכוי גבוה יותר למגורים בשכונה אלימה מאוד, בהשוואה לילדים ללא אסתמה.
מבין הילדים עם אסתמה, 43% מהילדים התגוררו בשכונות אלימות, זאת לעומת 32% מהילדים ללא אסתמה. בעוד ש-36% מהילדים ללא אסתמה התגוררו בשכונות עם אלימות מעטה, השיעור המקביל בקרב ילדים עם אסתמה עמד על 22%.
כאשר החוקרים לקחו בחשבון מספר גורמים שעשויים להסביר את הקשר הנ”ל, עדיין נותר קשר מובהק בין שכונה אלימה ובין סיכון מוגבר לאסתמה. הם כותבים כי ניתן להניח כי חשיפה לאלימות בקהילה עשויה להשפיע על הסיכון להתפתחות אסתמה בילדים. דחק כרוני, לדוגמא, עשוי להגדיל את הסיכון למחלות דלקתיות, דוגמת אסתמה.
אלימות בשכונה עשויה להשפיע על הסיכון לאסתמה גם באופן עקיף לדוגמא, במידה והיא פוגעת בבריאות הנפשית של האם, ובנוסף על כך, ביכולתן לטפל בילדיהם. בנוסף, ייתכן כי ילדים בשכונות אלימות אינם יכולים לצאת את ביתם ולעסוק בפעילות גופנית שמצידה, מעודדת השמנת-יתר, שהיא גורם סיכון ידוע לאסתמה.
ידוע כי שיעורי אסתמה גבוהים מהממוצע במרכזי ערים בארה”ב, עם תפקיד לגורמים דוגמת זיהום אוויר ואלרגנים בתוך הבית. במידה ואלימות בשכונה אכן מהווה גורם סיכון לאסתמה, היא עשויה לסייע בהבנת השכיחות המוגברת של המחלה באזורים אורבאניים.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!