מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine ב- 8 באפריל, עולה כי תינוקות שנולדו טרם המועד באופן קיצוני, מצויים בסיכון מוגבר לפתח בגיל 11 שנים תחלואה רספירטורית, חסימת דרכי אוויר, ותגובתיות יתר של הסימפונות.
החוקרים מסבירים כי שיעורי לידות הפגים גדלים בארצות מפותחות כתוצאה מסיבות שונות. על אף התערבויות רפואיות חדשניות, נותרה פגות קשורה פעמים רבות לבעיות רספירטוריות חמורות. במחקרם הנוכחי ביקשו החוקרים לבדוק מהן ההשלכות ארוכות הטווח של הסיבוכים בשלבים מאוחרים יותר של הילדות.
במחקר הנוכחי נכללו 219 פגים מתוך מחקר ה- EPICure, שעקב אחר תינוקות שנולדו בבריטניה ואירלנד לאחר השלמת 25 שבועות הריון ומעלה בין החודשים מרץ דצמבר 1995. כמו כן נכללו בקבוצת ביקורת 169 ילדים בני אותו הגיל, תוך התאמה למין ולמוצא.
פגות קיצונית הוגדרה כלידה לפני 25+6 שבועות הריון. החוקרים בדקו את מידת התחלואה הרספירטורית והירידה התפקודית של אותם פגים בגיל 11 שנים.
במסגרת המחקר עברו הילדים ספירומטריה טרם מתן מרחיבי סימפונות ולאחריו ובדיקה גופנית, וכן התבקשו הילדים לענות על שאלון בריאות. 182 ילדים מקבוצת המחקר עברו ספירומטריה, כולל 129 עם BPD (bronchopulmonary dysplasia) ידוע, וכן 161 ילדים מקבוצת הביקורת.
מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, לילדים שסבלו מפגות קיצונית היו משמעותית יותר הפרעות מבניות בבית החזה ויותר תסמינים הקשורים למערכת הנשימה. כמו כן כמעט פי 2 (25% מול 13%; P < .01) סבלו מאסתמה בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקבוצת המחקר נצפו תוצאות ספירומטריה בסיסיות שהיו משמעותית ירודות יותר (P < .001), בליווי תגובה מוגברת למרחיבי סימפונות, כאשר השינויים הניכרים ביותר היו בין קבוצת הילדים שסבלו מ- BPD.
החוקרים מסכמים כי על פי ממצאיהם, מעקב של פגים שנולדו באופן קיצוני טרם המועד, הראה כי תפקוד ריאתי לקוי ותחלואה רספירטורית מוגברת נמשכו גם לאורך הילדות, בעיקר בילדים עם BPD. לדבריהם, יתכן כי רבים מילדים אלו אינם מקבלים טיפול מתאים. על אף ש 56% מילדי קבוצת המחקר הראו תוצאות ספירומטריה בסיסיות בלתי תקינות, ו 27% הראו תגובה טובה למרחיבי סימפונות, פחות ממחצית מהילדים שהדגימו תפקוד ריאתי לקוי קיבלו טיפול כלשהו.
לטענת החוקרים, העובדה שרבים מילדי קבוצת המחקר היו א-תסמיניים על אף ממצאים של תפקוד ריאתי לקוי נעוצה ברזרבה הריאתית הניכרת הקיימת בגילאי אמצע הילדות. ככל שהריאות וקוטר דרכי האוויר יגדלו, כך ילדים יהיו מועדים לפחות אירועי צפצופים, ויתנו את הרושם שהחלימו מתסמיניהם. אולם, קיימת דאגה אמיתית שתסמינים כאלו יופיעו מחדש מאוחר יותר בחייהם כצורה מוקדמת של COPD (chronic obstructive lung disease).
בין מגבלות המחקר יש לציין את חוסר היכולת לקשור תחלואה רספירטורית ותפקוד ריאתי לחומרת המחלה שהופיעה בתקופת הילוד כמחלה אחת רצופה.
החוקרים ממליצים על מעקב וניטור של ילדים אלו, גם בהעדר תסמינים. על אף שהחוקרים אינם יודעים בשלב זה מהן ההשפעות לטווח הארוך עוד יותר, הם משערים כי התחלואה הרספירטורית רק תחמיר עם הגיל, ואילו טיפול במועד עשוי להקטין את הנזק. הם מוסיפים כי גם רופאי ריאות של האוכלוסיה הבוגרת צריכים להיות מודעים לעברם המיילדותי והנאונטולוגי של מטופליהם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!