מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Academy of Allergy, Asthma and Immunology (AAAAI) עולה כי טבליית אימונותרפיה כנגד אלרגיה לדשא (Grass Allergy Immunotherapy, AIT) הניתנת לפני עונת האבקנים ובמהלכה הינה בטוחה לשימוש ויעילה קלינית בקרב ילדים הסובלים מדלקת אלרגית של האף והלחמיות (Allergic Rhinoconjuctivitis, ARC) לדשא מסוג Timothy grass.

לדברי החוקרים, על אף שהדבר כבר הוכח במחקרים אירופאיים אשר פורסמו לאחרונה, מחקרם זה הינו המחקר הראשון שלב III אשר מבוצע בהצלחה בצפון אמריקה ואשר בוחן את היעילות של AIT בילדים. הם מדווחים כי קרוב ל-27% מאוכלוסיית ארצות הברית בין הגילאים 6 ו-74 שנים מראים תוצאות חיוביות לתבחיני עור של אבקני הדשא. לפיכך, קיים לטענתם צורך ממשי בטיפול עבור חולים אלו, והם סבורים כי טיפול ה-AIT כנגד אבקני הדשא עשוי להפוך לשיטת טיפול חדשה עבור ילדים הסובלים מאלרגיה זו.

במחקר נכללו 345 ילדים (בגילאי 5 עד 17 שנים) הסובלים מדלקת אלרגית של האף והלחמיות לאבקני דשא, אשר גויסו למחקר במהלך שנת 2008 במרכזים רפואיים ברחבי ארצות הברית וקנדה, והוקצו אקראית לקבל טבליית AIT כנגד אבקני דשא פעם ביום (כך ב-175 נבדקים, מהם 67% בנים, 87% לבנים, 87% רגישים למגוון אלרגניים, ובגיל ממוצע של 12.1 שנים), או לחילופין תרופת דמה (כך ב-170 נבדקים נוספים, מהם 62% בנים, 88% לבנים, 91% רגישים למגוון אלרגנים וגילם הממוצע 12.6 שנים). הטיפול הוחל 16 שבועות בטרם תחילת עונת אבקני הדשא של שנת 2009. החוקרים מציינים כי כל הנבדקים קיבלו טיפול למשך 23 שבועות לערך ונתבקשו לעשות שימוש ביומנים ממוחשבים יומיים על מנת לתעד תסמינים ושימוש חריף בתרופות להקלתם.

החוקרים מדווחים כי הסכום הכולל של מדד ה-Daily Symptom Score (DSS) ומדד ה-Daily Medication Score (DMS) במהלך עונת האבקנים כולה נקבעו כמדדי היעילות המרכזיים, בעוד שהמדדים המשניים כללו את ציוני מדד ה-DSS ומדד ה-DMS בנפרד מתוך ה-Juniper Rhinoconjuctivitis Quality of Life Questionnaire (RQLQ), רמות הנוגדנים מסוג IgG4 ורמות הפקטורים חוסמי ה-IgE. לדבריהם, המשך הממוצע של עונת האבקנים בשנת 2009 בין המרכזפים השונים עמד על 43 ימים, ומספר אבקני הדשא הממוצע נמדד ועמד על 28 grains/cm3. החוקרים טוענים כי מדובר היה בעונת אבקנים קלה באופן יחסי, ואולם תועד מספר גדול מספיק של ילדים אשר פיתחו תסמינים על מנת לאפשר זיהוי של הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.

החוקרים מצאו ציון משולב כולל משופר משמעותית עבור החולים שטופלו בטבליות ה-AIT, עם ירידה של 26% בציון, בהשוואה לאלו שקיבלו את תרופת הדמה (p = 0.001). בנוסף, הראו החולים בקבוצת ה-AIT ירידות גם בציון הפרטני הממוצע של מדד ה-DSS (ירידה של 25%, p = 0.002) ושל מדד ה-DMS (ירידה של 66%, p = 0.006), וכן שיפור בציוני מדד איכות החיים RQLQ (עם ירידה של 18%, הבדל ממוצע 0.32, p = 0.028) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

לטענת החוקרים, יתכן והירידה במדד התסמינים DMS הינה מעט מטעה, וזאת מאחר ונרשמו מספרים נמוכים ביותר. בנוסף, נרשם שימוש מועט במיוחד בתרופות חריפות להקלת התסמינים, ממצא אותו מייחסים החוקרים לעובדה כי עונת האבקנים במהלכה בוצע המחקר הייתה קלה באופן יחסי (בעומס האבקנים).

כמו כן, מדווחים החוקרים על עלייה של פי 3 כמעט ברמות ה-IgG4 ועלייה של פי 5 כמעט ברמות הפקטורים חוסמי ה-IgE בקרב החולים שטופלו באימונותרפיה לעומת אלו שטופלו בתרופת הדמה.

בנוסף, מרבית תופעות הלוואי שדווחו בעקבות הטיפול ב-AIT היו מקומיות ולא חמורות, ולא נרשמו דיווחים של תגובה אנאפילקטית. החוקרים מציינים כי מרבית תופעות הלוואי כללו גרד באזור הפה (38.9% לעומת 3.6% בקבוצת הביקורת), גירוי בגרון (37.1% לעומת 3%) וסטומטיטיס (14.9% לעומת 1.2%), בעוד שכאבי גרון, גרד בעיניים ונפיחות בשפתיים הופיעו בפחות מ-10% מהחולים המטופלים ב-AIT. באשר למטופלים אשר חדלו מהטיפול התרופתי בשל תופעות לוואי הכרוכות בו, כך היה בקרב 13 חולים בקבוצת ה-AIT ו-5 חולים בקבוצת הביקורת.

החוקרים מסכמים כי המסר העיקרי של מחקרם זה הינו יכולתם להדגים השפעה יפה בקרב אוכלוסייה מצפון אמריקה, ממצא מעניין לדבריהם מאחר ורבים טענו כי הטיפול לא צפוי לעבוד באוכלוסייה זו לאור השיעור הגבוה של אנשים הרגישים למגוון אלרגנים (Multi-sensitized). על אף שהאימונותרפיה כנגד אבקני הדשא מסוג Timothy grass הוכחה כיעילה, מוקדם עדיין לדברי החוקרים מכדי להמליץ על השימוש בה לקלינאים. הטיפול עדיין איננו מאושר לשימוש, אולם יש להמשיך ולעקוב אחריו, הם מציעים. כעת עוסקים החוקרים בהערכת בטיחות השימוש בתרופה ויעילותה בקרב נבדקים מבוגרים.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי אימונותרפיה AIT פומית הינה מקובלת יחסית בשימוש באירופה, ומעניין לראות כי ניתן לשוב ולקבל את אותן התוצאות גם בקרב אוכלוסייה אמריקאית. עם זאת, הוא מביע את הסגתו ביחס למספר הגבוה של חולים אשר נשרו מהטיפול, ותוהה שמא הדבר מעיד על שיעור גבוה של חולים הצפויים להחליט כי תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול אינן מצדיקות אותו. מאידך, הוא מציין כי נראה ושיטת טיפול זו תהווה אפשרות אימונותרפיה נוספת עבור החולים.

המומחה מוסיף כי אחת השאלות החשובות שיש לעקוב אחריהן הינה שאלת ההשפעות ארוכות הטווח. הוא מזכיר כי בטיפול אימונותרפי מקובל הניתן באופן תת-עורי, יש לקבל את הטיפול למשך שנה ולאחריה ישנה הגנה, ושואל האם הדבר דומה בעקבות הטיפול הניתן בטבליות.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Academy of Allergy, Asthma and Immunology (AAAAI) שנערך במרץ 2010 בניו-אורלינס.

לידיעה במדסקייפ