ממחקר חדש עולה, כי ילדים הנולדים לאימהות, שחוו סיבוכים מסוימים במהלך ההיריון והלידה, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דפוסים ספציפיים של צפצופים.
במחקר מוקדם יותר, מצאו החוקרים קשר בין מגוון פקטורים פרה-נטאלים, פרינטאלים ופוסט-נטאלים ובין סוגי צפצופים שונים בילדות.
במחקר הנוכחי, העריך צוות החוקרים את הקשר בין סיבוכים רפואיים אצל האם וביצוע הליכים במהלך ההיריון והלידה, ובין הסיכון למגוון סוגי צפצופים- צפצופים מוקדמים חולפים, צפצופים פרסיסטנטיים, וצפצופים מאוחרים- ב-15,609 ילדים בגילאי 6-7 שנים.
נמצא, כי 9.5% מהילדים סבלו מצפצופים מוקדמים וחולפים, 5.4% סבלו מצפצופים פרסיסטנטיים, ו-6.1% – מהופעה מאוחרת של צפצופים.
לדברי החוקרים, רעלת הריון או יתר לחץ דם הדורש טיפול נמצאו קשורים בסיכון מוגבר לכל שלושת סוגי הצפצופים, עם יחס סיכויים של 1.40, 1.59 ו-1.47. סוכרת אימהית נמצאה קשורה לצפצופים פרסיסטנטיים, עם יחס סיכויים של 1.72.
מתן אנטיביוטיקה לזיהומים בדרכי השתן, ואנטיביוטיקה שניתנה בלידה נמצאו קשורים לצפצופים מוקדמים (הן חולפים והן פרסיסטנטיים), ואילו מתן אנטיביוטיקה עבור זיהומים נשימתיים נמצא קשור בחוזקה לצפצופים פרסיסטנטיים ולצפצופים מאוחרים.
דיקור מי שפיר או דגימת סיסי שלייה, ניתוח קיסרי, ועלייה במשקל במהלך ההיריון לא נמצאו קשורים משמעותית לצפצופים בילדות.
על אף שהיסטוריה אימהית של אסתמה ו/או אטופיה נמצאה קשורה לצפצופים בילדות, הדבר לא שינה את הקשר בין סיבוכים אימהיים או ביצוע הליכים בהריון ובלידה ובין פנוטיפ הצפצופים.
לדברי החוקרים, אם הממצאים הינם סיבתיים, הם נובעים מהמונח ‘תכנות’, המתרחש כאשר אירוע בתקופה המוקדמת הקריטית בחיי האורגניזם, גורם לשינויים תמידיים במבנה או בתפקוד.
לדבריהם, יש צורך במחקרים פרוספקטיביים בעתיד, על מנת לאשר את הממצאים ולחקור מנגנונים ביולוגיים אפשריים, ואת תרומתם של גורמי סיכון שונים לסוגי הצפצופים השונים.
Am J Respir Crit Care Med. 2007;175:1-8, 16-21
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!